תביעת נזיקין בגין קורונה –  במשפט הישראלי

האם אפשר לתבוע אדם שהדביק בקורונה? 

נגיף הקורונה משפיע על ישראל כבר יותר מ- 8 חודשים, וממשיך להכתיב את שגרת חיינו. עם יותר מ- 300,000 נדבקים מאז החל המשבר (נכון לכתיבת שורות אלו), עולה השאלה האם אפשר לתבוע אדם שהדביק אדם אחר בקורונה? האם בעתיד בתי המשפט יוצפו בתביעות בנושא זה?

אזהרת ספויילר – זה בהחלט נראה אפשרי, אך לא פשוט.

רקע כללי

עם יותר מ- 300,000 מקרי הידבקות מנגיף הקורונה בישראל, אין זה מפתיע כי כמעט בכל יום ניתן לשמוע בתקשורת על "עוד מקרה" בו אדם פעל בהתאם לצו ליבו ובניגוד להוראות, דבר שגרם לכך שאנשים נוספים נדבקו בנגיף הקורונה. לפעמים זה חולה מאובחן שעולה על אוטובוס או טיסה, לפעמים זה אדם שהולך למסיבה, לסופר, לבית הכנסת, או הדבקה שמקורה באדם ש"פשוט" הפר הוראת בידוד או הוראת סגר. 

עם מקרי הדבקה כה רבים עולה השאלה: האם אפשר לתבוע אדם שהדביק אדם אחר בקורונה?

לאחרונה פורסם כי בארה"ב הוגשה תביעה נגד חברת הענק אמזון, בטענה כי לא עמדה בנהלים וכשלה להגן כראוי על עובדיה מהקורונה מכמה בחינות, כולל מעקב אפידמיולוגי מרושל. 

בתי המשפט בישראל טרם הכריעו בתביעות מסוג זה.

עם זאת, בשיטת המשפט בישראל, דיני הנזיקין הם שמנחים האם וכיצד ניתן לתבוע אדם שהזיק "לחברו" וסביר כי בית המשפט יפסוק בהתאם להוראות פקודת הנזיקין. 

כל פניו, הדבקה שמקורה באדם אשר הפר הוראת בידוד או הוראת סגר מקנה באופן עקרוני עילת תביעה נגד אותו אדם, בתנאי שהנדבק עצמו לא הפר את הצווים וההנחיות. אי שמירה על ההנחיות שנקבעו תיחשב במקרים מסוימים גם כרשלנות והפרת חובה חקוקה. 

מתי ניתן לתבוע תביעת נזיקין בגין קורונה?

אדם שמבקש לתבוע את הזולת בגין הדבקה בנגיף הקורונה יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק בעקבות ההדבקה. כלומר, אם אדם נדבק מאדם אחר ולא נגרם לו כל נזק, אין מקום להגיש תביעת נזיקין כנגד המדביק. מהו נזק? מדובר בהגדרה רחבה מאד, כגון מחלה, השלכות רפואיות עתידיות, אובדן כושר עבודה או הפסדי השתכרות, ניצול ימי חופש ומחלה ולמעשה כל נזק שנגרם בעקבות המחלה ואשר לא היה קיים אלמלא ההדבקה. במילים אחרות – ללא כל נזק, אין מקום לפיצוי. לגבי מי שנפטר,  משפחתו / היורשים / העזבון / התלויים באים בנעליו ויכולים  להגיש תביעת נזיקין וכן תביעת תלויים לביטוח הלאומי, אשר תאפשר להם לקבל גמלה בהתאם.

אז האם בכל מקרה שבו אדם ידביק אדם את זולתו יש עילת תביעה נגד המדביק? 

לא. בלי נזק אין מקום להגיש תביעת נזיקין. אך בנוסף לנזק, יש להוכיח גם את הקשר הסיבתי ונסיבות המקרה. במידה ולא ניתן להוכיח שמעשיו או מחדליו של אדם ספציפי ("המדבק") הם שגרמו לאחר  לחלות ("הנדבק"), לא יהיה מקום לתבוע אותו. 

"אופיו" של הנגיף החמקמק, מאוד מקשה על הוכחת הקשר הסיבתי. מכיוון שתסמיניו מתגלים רק מספר ימים ממועד ההדבקה, קשה מאד לקבוע שאדם ספציפי בוודאות הוא זה שהדביק אדם אחר. עם זאת, ישנם מקרים בהם קל יותר לשים את האצבע ולהוכיח היכן וכיצד אדם הדביק את חברו. לדוגמה, מקרה שפורסם באתר 12N (מבית MAKO) מיום 03.08.2020, בו חולה קורונה ישראלי יצא מהאשפוז הביתי שלו – וטס. באותו מקרה דווח על עובד בבית חולים במרכז הארץ שאובחן כחולה מאומת בקורונה ונדרש להישאר באשפוז ביתי. כאשר אנשי הצוות בקופת חולים "מכבי" התקשרו כדי לשאול לשלומו, הם נדהמו לשמוע מאשתו שהוא עלה על טיסה לאוקראינה ולא נמצא בארץ. בידיעה צוין כי מדובר במקרה חמור היות והחולה ידע שהוא חולה מאומת כבר כשעלה על המטוס. לכן, בנוסף לקנס של 5,000 שקלים, ייתכן והוא יועמד לדין בעבירה של הפצת מחלה ביודעין, עבירה שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר. זה הפן הפלילי של העבירה. אך מה לגבי הפן האזרחי? האם מי שנדבק יכול לתבוע את אותו חולה שעלה על הטיסה כשהוא יודע שהוא חולה מאומת? נראה כי במקרה שכזה, אם יסתבר שמי שעלה על הטיסה בריא נמצא חולה מיד בסמוך לכך, מבלי שהיה בקרבת חולים אחרים, סביר להניח שיוכל להוכיח את מקור ההדבקה ומועדה.

אך מה קורה עם החולה לא יודע שהוא חולה? במקרה זה לא ברור אם ניתן להטיל עליו אחריות, היות והוא עשוי לטעון שמכיוון שלא ידע שהוא חולה, ולא היתה לו סיבה לחשוד שהוא חולה, הוא לא היה יכול לצפות את ההדבקה.

אשם תורם

כאשר תובעים אדם, בנוסף לבחינת התנהלות הנתבע (הגורם שהפיץ את המחלה) יש לבחון גם את זו של התובע (מי שנדבק). במידה ובית המשפט יקבע כי התובע לא התנהל כראוי, הוא יכול לקבוע לפי שיקול דעתו באיזה שיעור האשם התורם של התובע השפיע על המקרה. בהתאם להחלטת בית המשפט ניתן להפחית את הפיצוי כגובה האשם התורם (עד ביטול הפיצוי כליל). 

לדוגמה:

א' הדביק את ב'

ב' תבע את א' בסכום של מיליון שקלים.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שאכן ב' נדבק מ-א', אך קבע שמכיוון שב' הפר את הוראות הסגר והיה במקום שאסור היה לו להיות, הוא מורה על הפחתה של 20% מגובה הפיצוי. הפחתה זו מהווה למעשה את "העונש" על ההתנהגות של ב'. בית המשפט מקבל את התביעה שאכן מגיע לו פיצוי, אך בשל "תרומתו" לתוצאה, במקום לקבל פיצוי בגובה מיליון ₪, יש להפחית 20% ועל כן ב' יקבל 800,000 ₪.

בדוגמא אחרת, אם ב' נדבק מא' בזמן שהוא עצמו הפר את ההנחיות הפרה גסה, למשל בעת שהוא עצמו נכח בחתונה רבת משתתפים, ייתכן ובית המשפט יסבור שאשמתו של ב' מכרעת ולא מגיע לו כל פיצוי.

עיקרון הכיס העמוק

ככלל, אדם יבחר לתבוע את האדם / הגוף בעל הכיס העמוק ביותר, בכדי למקסם את הסיכויים שהנתבע יעמוד בתשלום הפיצוי אותו הוא צריך לשלם. 

כאשר התביעה מוגשת נגד אדם פרטי, יש לתת את הדעת לכך שייתכן מקרה בו על אף זכייה בתביעה, בשל מצבו הכלכלי של הנתבע לא ניתן יהיה להיפרע ממנו.

לכן יש לבדוק האם קיים "כיס עמוק", ובדוגמא שהבאנו, יש לשקול תביעה נגד בעל אולם האירועים שאיפשר לקיים חתונה רבת משתתפים בניגוד להוראות. 

תביעות עבודה

מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יכול להיות מוכר כנפגע בעבודה, ולקבל מהביטוח הלאומי דמי פגיעה מעבודה עבור הימים שלא עבד, בזמן שהיה חולה בקורונה. במידה ומחלת העובד תימשך מעבר ל-90 ימים או במידה ומצבו יוחמר, העובד יוכל להגיש תביעה לנכות מעבודה. אם חלילה תישאר לו נכות כתוצאה מהמחלה, יש לבדוק האם הוא זכאי לקצבה או מענק (בהתאם לנכות שתיוותר לו).

חשוב לדעת, אין רלוונטיות והבדל בין עצמאי לשכיר. גם עצמאים שנדבקו במהלך עבודתם ו/או עקב עבודתם יוכלו להגיש תביעה לנכות מעבודה כנגד הביטוח לאומי.

במידה וניתן יהיה להוכיח שהעובד חלה עקב התרשלות המעסיק, תיתכן ותהיה לעובד עילת תביעה גם נגד המעסיק בנוסף לתביעה נגד הביטוח הלאומי. לצורך זה על העובד להוכיח, בנוסף לנזק, בין היתר, שמקום העבודה התרשל ולא שמר על ההנחיות ושהוא נדבק כתוצאה מההתרשלות, בזמן ששהה במקום.

לסיום – תביעת נזיקין בגין קורונה

נפגעתם ואינכם יודעים מה לעשות? 

דבר ראשון נאחל לכם בריאות איתנה.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין נזיקין המתמחה בתחום תביעות נזיקין קורונה ולברר האם יש עילת תביעה ומהי הדרך הנכונה ביותר עבורכם לקבל פיצוי בעבור פגיעתכם.

משרד עו"ד זלצר מייצג נפגעים (בלבד) בתביעות הנזיקין הקשות והמורכבות ביותר בישראל, כבר יותר מ- 50 שנים.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.