תאונה במרום העבודה עזרה ראשונה

כל מה שצריך לדעת על פיצויים בגין נזקי גוף – המדריך לפגיעות נזקי גוף

נפגעת ונגרמו לך נזקי גוף? מנסה להבין "כמה כסף" מגיע לך? איך נקבע גובה הפיצוי ועבור מה מקבלים פיצויים?

במאמר זה נתייחס לפיצויים (ולא נדון בשאלת החבות או בשאלת אשם תורם).

הזכאות לפיצויים

דיני הנזיקין מתווים את הדרך לתבוע פיצויים על נזקי גוף (לפגיעות כתוצאה מתאונת דרכים ר' מאמר משרדנו "כל מה שנפגע תאונת דרכים צריך לדעת").

סע' 3 לפקודת הנזיקין (פקנ"ז), קובע שמי שניזוק מעוולה בישראל זכאי לתרופה מידי עושה העוולה או האחראי לה. ובמילים פשוטות: פקודת הנזיקין מסדירה את "הדרך" של מי שנפגע בישראל לתבוע ולקבל פיצויים מהאחראי לנזק. מטרת הפיצוי הכספי היא "השבת המצב לקדמותו, ככל הניתן. לצורך כך, בית המשפט ינסה להעריך את שווי הנזק שנגרם לנפגע ויחייב את הפוגע לשלם לנפגע (הניזוק) פיצוי כספי אשר יעמיד אותו במצב דומה לזה בו היה, אלמלא נפגע.

אז איך אדע כמה "כסף" מגיע לי?

הפיצוי הוא אישי ותואם את הנזק שנגרם. בית המשפט  בוחן את כתבי הטענות וכמובן את הראיות שמוצגות בפניו, ובהתאם, קובע מה גובה הפיצוי בעבור כל "ראש נזק" בנפרד (למעט במקרים יוצאי דופן בהם מפסק פיצוי גלובלי). חשוב לציין – נזק שלא נכלל בכתב התביעה ולא נדרש בעבורו פיצוי, לא ייפסק! בית המשפט לא פוסק מיוזמתו פיצויים שלא נדרשו. הפיצוי נפסק אך ורק בהתאם לנזקים שנכללו בכתב התביעה, ושהוכחו בפניו. במילים פשוטות: אם עורכי הדין לא ידרשו פיצוי בעבור נזק מסוים, בית המשפט לעולם לא יציע פיצוי מיוזמתו.

לא ביקשת – לא קיבלת.

כמובן שאין נוסחה קבועה לדעת מראש כמה כסף נקבל, אך ניתן להיעזר בכלל אצבע פשוט: ככל שהפגיעה קשה יותר, גיל הנפגע צעיר יותר (תוחלת החיים ארוכה יותר) והפסד ההכנסה גדול יותר, כך גם הפיצוי שיקבע יהיה גבוה בהתאם. זאת משום שתאונות קשות עם נכות קשה לרוב ימנעו מהנפגע להשתכר באופן עצמאי כפי שהשתכר טרם התאונה הקשה.

על עורך הדין לבחון במיומנות את הנזקים שנגרמו לנפגע ולכלול אותם בכתב התביעה בכדי לדרוש את הפיצויים המגיעים. כל מקרה נבחן לגופו, ממש כמו כפפה ליד. מיומנות זו של עורך הדין חשובה ביותר ומומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקיא בתביעות נזיקין ובעל ניסיון רב, מאחר וטעות בשיקול הדעת של עורך הדין עלולה לגרום ללקוח הפסד כספי ניכר.

פיצויים בתביעות נזקי גוף מורכבים מ"ראשי נזק" שונים. בית המשפט בוחן מה הם הנזקים השונים שנגרמו ובעבור כל ראש נזק פוסק את גובה הפיצוי המתאים, שהוכח.

סוגי נזקים – נזקים ממוניים ונזקים בלתי ממוניים:

בית המשפט מפריד את הנזקים לשתי קטגוריות: נזק ממוני ונזק לא-ממוני. כל אחת מהקטגוריות מכילה ראשי נזק שונים.

נזק ממוני משמעו נזק שניתן למדידה או הערכה כספית (וכלשון סע' 2 לפקנ"ז: "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים"). תחת קטגוריה זו נכללים "ראשי נזק" שניתן לדעת "כמה הם שווים" באמצעות חישוב פשוט, כגון, הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, עזרת הזולת, התאמות דיור, ציוד לנכים וכיו"ב. פקודת הנזיקין קובעת כי תובע לא יקבל פיצויים בשל נזק ממוני, אלא אם הוא מסר עליו פרטים בכתב התביעה.

נזק בלתי ממוני הוא נזק שאינו ניתן למדידה או להערכת כספית, כגון כאב וסבל, אובדן הנאות החיים, קיצור תוחלת חיים, פגיעה בשם הטוב, פגיעה באוטונומיה וכיו"ב. אלו ראשי נזק שקשה יותר לכמת אותם וגובה הפיצוי יקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט והראיות שיובאו בפניו.

חלוקה נוספת היא בין נזק מיוחד לנזק כללי. נזקים מיוחדים הינם נזקי העבר ("עד היום") וניתן להוכיחם, בד"כ בקבלות, תלושי שכר וכיו"ב. נזקים כלליים הם נזקים עתידיים ("מכאן והלאה").

בתביעות נזיקין אין חובה לפרט את גובה הנזקים הנתבעים, אך יש לציין את ראשי הנזק.

 

דוגמאות לראשי נזק

 

פיצויים בגין אובדן כושר ההשתכרות

פיצויים אלו מגלמים את הפסדי ההכנסה שנגרמו בפועל לנפגע, בגין התקופה שעד ליום פסה"ד וכן בגין ההפסד בתקופה שלאחר פסק הדין (עד תום תוחלת חיי העבודה או תוחלת החיים).

 

כיצד נקבע הפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות?

הפיצוי נקבע לפי ההפרש בין יכולת ההשתכרות שהייתה לנפגע לפני הפגיעה ובין יכולת ההשתכרות שלו לאחר הפגיעה, אם בכלל נותרת לו יכולת השתכרות (זאת בהתחשב בנכותו ובתוחלת חיי העבודה שהייתה צפויה לו). כלומר, אם אדם הרוויח לפני התאונה 10,000 ₪ לחודש ולאחר הפגיעה הוא צפוי להרוויח 2,000 ₪ לחודש, והוא צפוי להמשיך להשתכר כך עד גיל הפנסיה, הרי שבעבור ראש הנזק של אובדן כושר ההשתכרות, יקבל הנפגע פיצוי בגובה 8,000 ₪ בחודש. אם הוא איבד לחלוטין את יכולת ההשתכרות, כפי שבד"כ קורה בפגיעות קשות, בית המשפט יפסוק לו כהפסד 10,000 ₪ לחודש.

בית המשפט יכול לקבוע אם לשלם את הפיצויים בתשלום חד-פעמי (תוך היוון הסכומים, ועל כך נרחיב במאמר נפרד) או לחלק את הפיצויים לתשלומים עיתיים (כלומר תשלומים קבועים פעם בחודש). בית המשפט יכול גם לשלב בין האופציות ("פיצוי משולב"), כפי שקבע למ', לקוחת משרדנו, כאמור במאמר שפרסמנו – "למעלה מ- 15 מיליון שח בפיצוי משולב לנפגעת תאונת דרכים", או כפי שפסק לי', לקוחה נוספת של משרדנו, כאמור במאמר שפרסמנו "פשרה בגובה למעלה מ- 15 מיליון ₪ לנפגעת תאונת דרכים".

בית המשפט פסק בדרך המשולבת גם לר', לקוח נוסף של משרדנו, ר' במאמר "ביה"מ העליון אישר פיצוי בסכום כולל של כ- 16 מיליון ₪ לנפגע תאונת דרכים".

 

מה קורה כאשר הנפגע הוא ילד או צעיר שטרם החל לעבוד?

כאשר הנפגע הוא ילד שטרם החל להשתכר, או צעיר בתחילת דרכו שטרם הגיע למיצוי השכר, לרוב בית המשפט יעמיד את הפיצוי בהתאם להנחה שאלמלא התאונה, הנפגע היה עתיד להשתכר בגובה השכר הממוצע במשק ("חזקת השכר הממוצע"). עם זאת, בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ועשוי לקחת בחשבון שמי שנפגע בגיל צעיר היה עשוי להתקדם בעבודה ולהגדיל את הכנסותיו, ולכן לא פעם נפסקים סכומים גבוהים יותר מהשכר הממוצע במשק או מהשכר אותו השתכר הנפגע עד למועד הפגיעה. כך למשל בית המשפט פסק ללקוח משרדנו, שנפגע בעת שהיה מתמחה והשתכר סכומים נמוכים, הפסדי השתכרות באופן מדורג, עד כפל השכר הממוצע במשק (כלומר פי שתיים מחזקת השכר הממוצע).

מהי תוחלת חיי העבודה?

המועד ממנו מתחילים לחשב את שנות ההשתכרות הוא בד"כ מתום השירות הצבאי (גיל 21 לבנים ו-20 לבנות, או מגיל 18 כאשר מדובר בנפגעים שאינם משרתים בצבא). מועד סיום שנות העבודה הוא הוא לרוב גיל הפרישה הקבוע בחוק (67 לגברים ו-62 לנשים נכון לשנות 2020). אולם בתי המשפט קבעו לא פעם תוחלת חיי עבודה ארוכה יותר (למשל עד גיל 70 או 75 לעצמאיים).

מה קורה אם הנפגע חלילה נפטר בתאונה?

במקרה כזה, העזבון/התלויים זכאים לפיצוי בגין הפסדי השכר ב"שנים האבודות".

השנים האבודות הן אותן שנים שבהן קוצרו חייו של הניזוק. אלמלא העוולה, הניזוק היה ממשיך להשתכר עד לגיל הפרישה וממשיך ליהנות מכספי פנסיה, קצבת זקנה וכיו"ב עד לתום תוחלת חייו.

אם הנפגע נפטר כתוצאה מעוולה, זכות תביעתו יכולה להיות ממומשת על ידי עיזבונו (בתנאי שהנפגע עצמו לא מימש אותה בעודו בחיים), והעיזבון זכאי לתבוע את הפיצויים שהנפגע היה זכאי להם. אם הנפגע נפטר והותיר אחריו תלויים (בן-זוג, הורה או ילד), התלויים זכאים לפיצויים עבור נזקי ממון (אובדן תמיכה כספית) שנגרמו להם עקב מות הנפגע.

הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות      

בית המשפט יפסוק פיצויים בעבור ראש נזק זה על בסיס עיקרון "השבת המצב לקדמותו", כלומר, החזרת ההוצאות שנגרמו לנפגע בעבר בגין פגיעתו, כמו למשל רכישת אביזרים רפואיים, רכישת תרופות, הוצאות בגין בדיקות, צילומים, טיפולים רפואיים, אשפוזים וכיו"ב וכן כיסוי ההוצאות שייגרמו עוד בעתיד. חשוב מאד לשמור כל תיעוד וקבלה, גם אלו שאינן רפואיות "טהורות" כמו לדוגמה קבלות של נסיעות במונית לטיפולים רפואיים, בדיקות, צילומים, תרופות וכיו"ב. חשוב לציין, שלא כל הטיפולים ניתנים לנפגע ע"י קופת החולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולכן הנפגע זכאי לקבל מהמזיק (המבטח) פיצוי בגין טיפולים אלו.

לעיתים, הנפגע זקוק למעקב שיקומי, נוירולוגי ונוירוכירורגי, פיקוח רפואי, מעקב רופא עיניים, מעקב אורטופדי, וכן לטיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, הכל כפי שיקבע מעת לעת ע"י רופאיו, מטפליו והמומחים לרבות מעקב תקופתי במרפאת שיניים וטיפולים מתאימים תחת הרדמה. דוגמאות אלו הן רק קצה המזלג להוצאות רפואיות אשר ידרשו בהתאם למצבו של הנפגע.

הוצאות ניידות

אדם נכה עך כסא גלגלים יוצר ממכונית

הוצאות נסיעה שנגרמו לנפגע בשל פגיעתו ו/או בגין הפגיעה בכושר ניידותו (למשל: נסיעות לצורך קבלת טיפולים רפואיים, רכב ייעודי ומתאים לנכות הנפגע שיוחלף כל כמה שנים). כך למשל, ייתכן ומי שבעבר התנייד על קטנוע, או מי שהשתמש בתחבורה ציבורית, נזקק כעת לרכב מיוחד מסוג ואן אליו הוא מועלה עם כסא הגלגלים, ואף לשירותי נהג. להוכחת העלויות נעזרים בד"כ בחוו"ד של כלכלן מומחה.

 

עזרת הזולת

מקום בו קיימת פגיעה בתפקודו של אדם והוא נזקק לעזרת הזולת לצורך ביצוע פעולות אותן ביצע בעצמו לפני הפגיעה (למשל: עזרה ברחצה, בהלבשה, בהאכלה, בתחזוקת הבית, נקיון הבית, קניות, בישול, הפיכות למניעת פצעי לחץ וכיו"ב), הרי שיהא זכאי לפיצוי בגין עזרה זו בין אם ניתנה בשכר (למשל: מטפלת סיעודית, עוזרת בית וכיו"ב) ובין אם המדובר בעזרת בני משפחה וחברים (החורגת מגבולות עזרה רגילה).

התאמת דיור

מדובר בד"כ בפיצוי בגין הוצאות שינויים והתאמות במקום המגורים עקב הפגיעה (למשל: מעבר לדירה עם מעלית או בקומת קרקע, נגישות מהרחוב לדירה, הנגשת הדירה לכסא גלגלים, התאמת חדר טיפולים, חדר נוסף למטפל וכיו"ב).

לעתים יש לקחת בחשבון התאמת דיור בבית הורי הנפגע בנוסף להתאמת דיור לנפגע עצמו.

במקרה רגיל, בימ"ש פוסק פיצוי רק בשל תוספת השטח בין דירתו של הנפגע לדירה המורחבת שתותאם לצרכיו.

מה לגבי נפגע שטרם הספיק לרכוש בית לפני הפגיעה?

נכה צעיר עובד במטבח

בפסק-דין תקדימי של משרדנו, בית המשפט העליון קיבל את טענתנו ופסק שאלמלא התאונה הנפגע היה יכול לשכור דירה או לרכוש תחילה דירה קטנה, אך בעקבות התאונה הוא חייב להקדים רכישת דיור מיוחד ומותאם, גדול יותר ויקר הרבה יותר, והכפיל את הפיצוי בגין הכורח לרכוש "מיד" דירה מורחבת ומותאמת.

 

כאב וסבל

פיצוי בגין כאב וסבל (נזק לא ממוני) ישולם למשל עבור תחושות של חוסר נוחות פיזית או רגשית. זוהי למעשה הדרך לתת ביטוי כספי על הסבל שנגרם לאדם שנפגע (ולעתים, בני משפחתו שסבלו מפגיעת הנפגע והשלכותיה).

בעוד שבתביעות בגין תאונות דרכים הפיצוי בגין כאב וסבל מוגבל (הסכום המקסימלי עומד על כ- 185,000 ₪, ומחושב בעזרת נוסחה מתמטית הכוללת שלושה פרמטרים: שיעור הנכות הרפואית שנקבעה, גילו של הנפגע ומספר ימי האשפוז), הרי שבתביעות נזיקין אחרות (כלומר תביעות שאינן בגין תאונות דרכים), גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט בהתאם לנסיבות, כאשר הפיצוי אינו מוגבל בסכום (ויכול להסתכם בכ- 1,000,000 – 2,000,000 ₪ בראש נזק זה).

פיצויים נוספים

מעבר לראשי הנזק שמנינו וראשי נזק נוספים, ניתן לדרוש גם החזר הוצאות משפט, כלומר, פיצוי בגין ההוצאות שהוצאו בפועל לצורך ניהול ההליך המשפטי, כגון: אגרת בית משפט, תשלום למומחה עבור עריכת חוות דעת, שכר עדים, שכר טרחת עורך דין וכיו"ב.

 

עצות חשובות

 * חשוב מאד לבחור בעו"ד בקיא ובעל ניסיון רב בתחום זה, מאחר ורוב הסיכויים שהוא יגיע לתוצאות גבוהות באופן משמעותי לעומת עו"ד חסר ניסיון. הדבר מקבל משנה חשיבות בתביעות נזיקין, בהן ניהול כושל עלול להביא לדחיית התביעה לחלוטין.

* מומלץ לשמור תיעוד מלא של כל האשפוזים והטיפולים שניתנו לנפגע. כמו כן יש להקפיד לשמור קבלות ואסמכתאות בגין כל הוצאה שנגרמה בעקבות התאונה, מקטנה (למשל חניה בבית חולים) על גדולה (למשל רכישת כסא גלגלים ממונע).

* זכרו, לא משנה אם הנתבע הוא אדם פרטי, חברה, רופא, בית חולים או המדינה. לרוב, חברות הביטוח הן אלו שמשלמות את הפיצויים והן יעשו כל שביכולתן בניסיון למנוע את פיצוי או לכל הפחות להפחית את סכום הפיצוי. לחברות הביטוח משאבים רבים, הן לרוב לא בוחלות באמצעים ושוכרות חוקרים פרטיים שלא פעם מתחזים לאנשים תמימים, ואשר כל מטרתם לגרום להקטנת הפיצוי המגיע לנפגע. לכן היזהרו, חשדו בזרים ואל תמסרו מידע ופרטים שעלולים לשמש נגדכם.

* וטיפ אחרון – גם אם אינכם בטוחים אם מגיע לכם פיצוי – תתייעצו עם עו"ד.

  

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים

כל מה שצריך לדעת על נוטריון

מה הם שירותי נוטריון? מה עלותם וכיצד נקבע השכר? מה חשוב לדעת כשמחפשים נוטריון? מה עושים כשנדרש ידע בשפה זרה? האם צריך לתרגם מסמכים לפני