ביהמ"ש אישר פסיקה של כ- 16 מיליון ₪ בפיצוי משולב (פיצוי חד-פעמי ותשלומים עיתיים) לקוואדרופלג (משותק ב-4 גפיים) מונשם, שנפגע בהיותו כבן 8 שנים.
משרדנו ייצג את ר', בחור צעיר שנפגע בצורה קשה בתאונת דרכים ביום 10.5.02 בהיותו בן 8 שנים. בעת התאונה ישב ר' כנוסע ברכב בו נהגה אמו שגם היא נפגעה בתאונה. התאונה אירעה כאשר משאית התנגשה ברכבם. אחותו של ר', שישבה כנוסעת במושב הקידמי ספגה פגיעה פנימית קשה ונפטרה על שולחן הניתוחים, ואחיו שהיה עמם ברכב נפגע באופן קל.
פגיעה בחוליות C1 – C4
במקום התאונה ר' הונשם ע"י צוות נט"ן והועבר לבי"ח "רמב"ם". עם קבלתו לבית החולים הוא הועבר באופן מיידי לחדר הלם במח' טיפול נמרץ ילדים, שם הוחל בתהליך החייאה. לאחר שהסתבר כי ר' אינו מניע את גפיו, נעשו בירורים ובדיקות רפואיות מקיפות. הפגיעה של ר' הייתה מהקשות ביותר שניתן לדמיין. הוא סבל מקרע חלקי של החוליות הצוואריות C1- 4 ונותר משותק ב-4 הגפיים מהצוואר ומטה (קוואדרופלג) ותלוי בהנשמה מלאכותית. הוא מרותק לכסא גלגלים ונזקק להשגחה צמודה 24 שעות ביממה. נכותו הרפואית והתפקודית של ר' הינה בשיעור 100% לצמיתות.
מה פירוש "פיצוי משולב" ומתי מתאים לפסוק פיצויים בדרך זו?
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. צרכיו של ר' נקבעו ע"י מומחים רפואיים בתחומים שונים (מומחה שיקום, מומחה בתחום הנשימתי, מומחה בתחום האורטופדי ומומחה בתחום הנפשי), ועיקר המחלוקת היתה הקביעה בענין תוחלת החיים הצפויה לר' עקב הפגיעה.
המומחית בתחום השיקום ציינה בחוות דעתה כי "לפי הספרות תוחלת חיים של נפגעי חוט שדרה C1-C4 קצרה יותר בערך ב-25 שנים בהשוואה לכלל האוכלוסיה, ואולי אף יותר אצל נפגעים מונשמים". בחקירתה אישרה כי היא לא התייחסה לר', הנפגע הספציפי, אלא הסתמכה על נתונים סטטיסטיים בספרות למרות שאין לה מומחיות בסטטיסטיקה ובאקטואריה. המומחית אף אישרה לנו כי יש הבדל בתוחלת החיים בין מי שסובל מקוודריפלגיה שלמה (כמו במחקר עליו התבססה) לבין מי שסובל מקוודריפלגיה חלקית, כמו ר', ולכן יש לנקוט זהירות רבה כשמשתמשים בטבלה למקרה ספציפי.
קביעה בדבר קיצור תוחלת חיים אינה דבר של מה בכך וחייבת להיות נתמכת בראיות ממשיות, שאם לא כן, קביעת קיצור ללא ביסוס עלולה להשאיר את הנפגע ללא פיצוי ובמחסור קשה לאותה תקופה שבה ימשיך לחיות חרף אותה הערכה פסימית של קיצור תוחלת חיים, אם הערכה זו תימצא מוטעית. הפסיקה קבעה שאין כל פסול בעמדה אופטימית לעומת עמדה פסימית כשלנגד עיננו מתרחשים גילויים רבים בשטחי מדע שונים לרבות במדע הרפואה.
במקרה של ר', בית המשפט קיבל את טענתנו שלא ניתן לקבוע מימצא ברור בכל הנוגע לסוגיית תוחלת חייו של ר', מאחר ולא ניתן לקבוע קיצור משמעותי רק על סמך השערה סטטיסטית, שאינה נקשרת בראיות ברורות לעובדות המיוחדות בכל מקרה ולנתוניו של ר'. לפיכך בית המשפט קבע שלא התפזר הערפל סביב שאלת קיצור תוחלת החיים של ר' ופסק לטובת ר' פיצויים בדרך משולבת, גם תשלום חד פעמי וגם תשלום עיתי. פתרון זה הינו פתרון מאוזן שנועד למנוע קיפוח של ר'.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי
לאחר שיקום ממושך ר', אשר היה תלמיד מחונן שוחרר מביה"ח, חזר לביתו ואף ללימודיו, וסיימם כתלמיד מצטיין.
כאמור הפגיעה של ר' היא מהקשות ביותר שניתן להעלות על הדעת. המומחית בתחום השיקום קבעה שר' זקוק לעזרה צמודה במשך 24 שעות ביממה, כאשר בחלק מהטיפולים, וכן בהעברות, ברחצה, בהלבשה ובהסעה – הוא זקוק ל- 2 מטפלים בו זמנית. המטפלים גם היו צריכים לעבור הכשרה מיוחדת בתחום הנשימתי (עליהם לדעת לטפל בקנולה כולל החלפה בזמני חירום ומצוקה, עליהם לדעת לתפעל את מכשיר ההנשמה, עליהם לדעת לבצע שאיבות, להפעיל משעל, לזהות סימני מצוקה וכן עליהם לקבל הסמכה בהחייאה לב ריאות).
באופן חריג ביותר ר' קיבל היתר להעסקת 3 עובדים זרים (ככל הידוע יש רק שני מקרים כאלו בארץ, כאשר ר' הוא אחד מהם).
בית המשפט שמע באריכות את העדויות וביום 22.3.12 פסק סכום שיא של למעלה מ- 16 מיליון ₪, כאשר הפיצוי בשיטה המשולבת נפסק כך:
פיצוי חד-פעמי בסכום כולל של 11,380,000 ₪ (במעוגל) עד הגיעו לגיל 45, ובנוסף נפסק תשלום עיתי חודשי בגובה 38,604 ₪ שישולם לר' החל מגיל 45 ומשך כל חייו.
לענין עזרת הזולת, בית המשפט הזכיר את "הלכת אקסלרד" בה קבע בית המשפט העליון פיצוי בסך 12,000 ₪ לחודש ליום מתן פסה"ד, אך קיבל את עמדתנו לפיה במקרה של ר' צריך לחרוג מהסכום כלפי מעלה, ופסק לר' פיצוי בגובה 18,000 ₪ לחודש עבור מטפלים ועזרת הזולת (לא כולל את הפיצוי הנפרד בגין העזרה שר' קיבל ויקבל מהוריו, בגינה פסק בית המשפט סכום נוסף בגובה 600,000 ₪).
בית המשפט המחוזי פסק כי בעקבות התאונה, ר' איבד לחלוטין את כושר ההשתכרות. למרות שהוא נפגע בהיותו בן 8 שנים, ולמרות שעפ"י הפסיקה, בהיעדר נתונים מיוחדים המצביעים אחרת נהוג לפסוק לקטינים שטרם יצאו לשוק העבודה הפסדי שכר לפי השכר הממוצע במשק, בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו כי בנסיבותיו המיוחדות של ר', שאובחן כמחונן והיה תלמיד מצטיין, יש לחשב את הפיצוי לפי למעלה מהשכר הממוצע במשק והעמיד את הפיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות על בסיס שכר בשיעור 1.5 מהשכר הממוצע במשק, בקובעו כי "הישגיו הגבוהים של התובע כיום, בהיותו קרוב לגיל 18, על אף מוגבלותו הקשה, יש בהם כדי להצביע על כך שהינו ניחן "בכישורים מיוחדים שאינם מאפיינים ילד או ילדה בישראל, באופן רגיל".
בית המשפט פסק לר' פיצויים, בין היתר, גם עבור טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים (כמו למשל פיזיותרפיה) בסך של כ- 360,000 ₪ לפי חישוב של כ- 1,200 ₪ בחודש, ציוד ואביזרי עזר לנכים בסך של כ- 555,000 ₪ לפי חישוב של כ- 2,500 ₪ בחודש, ניידות בסך של כמיליון ₪ לפי חישוב של כ- 3,500 ₪ לחודש, דיור בסך של כ- 500,000 ₪ ועוד.
פסק הדין של בית המשפט העליון
הן ר' והן הנתבעת (המבטחת – כלל חברה לביטוח בע"מ וכן "אבנר" אגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ) הגישו ערעורים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
בפסק הדין של בית המשפט העליון צוין כי אמנם הסכום שנפסק לר' עד גיל 45 נחזה על פניו על הצד הגבוה, אך זאת בשל פגיעתו הקשה והייחודית בגינה אף ניתן לו היתר להעסקת 3 עובדים זרים בו-זמנית. בית המשפט העליון אף ציין כי לא בכדי נפסק לזכותו הסך של 18,000 ₪ לחודש בראש הנזק של עזרת צד ג', קביעה שהמבטחת לא ערערה עליה, ואף ציין את הערכתו לר', הצולח מכשולים רבים שהציבה לפניו בחייו התאונה הקשה (הוא השלים את לימודיו בתיכון בהצטיינות והתנדב לשירות לאומי של שנתיים אשר לאחריו התעתד ללמוד באוניברסיטה).
ר' טען בערעורו כי יש להגדיל את הסכומים שנפסקו לו בסעיפי נזק שונים, ואילו המבטחת טענה בערעורה כי יש להפחית מהסכומים שנפסקו בבית המשפט המחוזי.
בית המשפט העליון קיבל את טענתנו כי יש להוסיף לר' תוספת עבור טיפולים, תוספת עבור הוצאות מוגברות לחופשה ונופש וכן חייב את המבטחת להוסיף לשכר הטרחה מע"מ (סה"כ התוספת כ- 750,000 ₪), ומנגד בית המשפט העליון ציין שלמרות שר' מרשים ביכולותיו, לא היה מקום לסטות מההלכה לפיה יש להעמיד את בסיס השכר של קטינים על השכר הממוצע, ולכן הפחית סכום דומה.
בסופו של דבר, בית המשפט העליון ציין בפסק דינו כי למרות שיש ממש בחלק מטענות הצדדים באופן המצריך התערבות בראש נזק זה או אחר, הרי שבשורה התחתונה טענות הצדדים "מתקזזות" אלה מול אלה "באופן שהשורה התחתונה של סכום הפיצוי נותרת על מכונה".
