כל מה שנפגע תאונת דרכים צריך לדעת

נפגעת בתאונת דרכים ונגרם לך נזק גוף. מה עושים אם עברתי תאונות דרכים היום? איך בוחרים עו"ד מתאים? כמה שכר טרחה צריך לשלם לעו"ד? מתי מגישים את התביעה? איך נקבע גובה הפיצוי? כמה זמן נמשך ההליך המשפטי? מתי מקבלים פיצויים? ואם אני אשם בתאונה?  מאמר זה עוסק בשאלות אלו ואחרות.

מהו חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (ובקיצור – חוק הפלת"ד)?

חוק הפלת"ד חל במקרים של נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים וקובע אחריות מוחלטת. במילים אחרות: נפגעת – מגיע לך פיצוי ולא משנה מי אשם בתאונה (למעט חריגים, למשל, כאשר התאונה מכוונת כלומר במקרה של ניסיון התאבדות, או כשאדם נוהג ברכב בידיעה שאין לו רישיון נהיגה או ביטוח). לפי הפסיקה, אפילו מי שנפגע בתאונה בזמן שנהג בשכרות – זכאי לפיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו. החוק חל בכל מקרה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, בין אם הפגיעות קלות ובין אם הפגיעות קשות ביותר. מטרת החוק לברר את התביעות ביעילות תוך מתן פיצוי מהיר בגין נזקי גוף, ולא משנה באשמת מי אירעה התאונה. זהו חוק סוציאלי שמטרתו לתת פיצוי ראוי ומהיר למי שנפגע בכדי שיוכל להתמודד עם המציאות הקשה והחדשה שנכפתה עליו, תוך פישוט וחיסכון בהליכי המשפט. חשוב להדגיש שהחוק נותן מענה לנזקי גוף בלבד. חוק הפלת"ד לא חל בעניינים של נזקי רכוש (למשל כאשר הרכב הניזוק). בתנאים מסויימים בית משפט מחייב את חברת הביטוח לשלם לנפגע כספים עוד בטרם הסתיימו הליכי המשפט ("תשלום תכוף", עליו נרחיב בהמשך).

אם נסכם – בתביעות פלת"ד האחריות מוחלטת ואין חשיבות לשאלה מי אשם. נפגעת? מגיע לך פיצוי.

את מי תובעים במקרה של תאונת דרכים?

החוק במדינת ישראל מחייב לרכוש ביטוח (ומכאן שמו, "ביטוח חובה").

• במקרה של פגיעה, כאשר הנהג הוא הנפגע, הוא תובע את חברת הביטוח שלו (גם אם אינו אשם בתאונה).
• כאשר נוסע ברכב נפגע, הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב בו נסע.
• כאשר נפגע הולך רגל, הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.
• כאשר הולך רגל נפגע מ-2 רכבים או יותר, הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח של כל אחד מהרכבים לפי בחירתו.
• במקרים מסוימים בהם אדם נפגע מרכב ללא ביטוח או שפרטי הביטוח לא ידועים לו (למשל בתאונות "פגע וברח"), הנפגע יכול לתבוע את "קרנית" (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה עפ"י חוק הפלת"ד). 

מה גובה הפיצוי שאפשר לקבל עקב תאונת דרכים?

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב נפגעים היא "מה גובה הפיצויים?". התשובה – כל מקרה לגופו. משרדנו מתמקד בתאונות קשות ומורכבות ביותר (משותקים, פרפלגים, קוואדרופלגים, אנשים שנקבעו להם 100% נכות, פגיעות מוחיות וכדומה). ככל שהנזק גדול יותר, סכום הפיצויים גדול יותר. בקביעת הפיצויים יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים.

ניקח לדוגמא את ר', לקוח משרדנו, שנפסקו לו פיצויים בסך כולל של כ- 16 מליון ₪ (מידע נוסף ניתן למצוא ב"מרכז המדיה" והפסיקה באתר משרדנו  Zeltzer & Co).

ר' נפגע בצורה קשה בתאונת דרכים, כשישב כנוסע ברכב בו נהגה אמו שגם היא נפגעה בתאונה. התאונה אירעה כאשר משאית התנגשה ברכבם. אחיו שהיה עמם ברכב נפגע באופן קל ואחותו שנפגעה באופן אנוש, נפטרה.

הפגיעה של ר' הייתה מהקשות ביותר. הוא סבל מקרע חלקי של החוליות הצוואריות 3–1C ונשאר לצמיתות משותק מהצוואר ומטה (קוואדריפלג) ותלוי בהנשמה מלאכותית. נקבעו לו 100% נכות לצמיתות. לאחר שנים של התדיינות משפטית וקרבות עם חברת הביטוח, בהליך שהגיע עד לבית המשפט העליון, נפסק לטובת ר' פיצוי בגובה 16 מיליון ₪. חלק מהפיצוי שולם בתשלום חד-פעמי, וחלק מהפיצוי משולם בתשלומים עתיים למשך כל ימי חייו.

כאשר מחשבים את גובה הפיצוי, יש לשקלל משתנים רבים: הנזק שנגרם, הנכות, גיל הנפגע, האם השתכר לפני התאונה ומה גובה השכר, אובדן כושר השתכרות עתידי, תוחלת החיים הצפויה בעקבות הפגיעה ועוד פריטי נזק שונים כגון התאמת דיור, הוצאות עבור ניידות, סייעות, טיפולים, תרופות, השגחה ועזרת הזולת, הוצאות רפואיות, הוצאות לאביזרים רפואיים, כאב וסבל, הוצאות אפוטרופוס ועוד. אין "רשימה סגורה" של מרכיבי הפיצוי וכאמור כל מקרה נדון בהתאם לנסיבות. מנגד, יש להפחית את הגמלאות שהנפגע מקבל ויקבל לכל חייו מהמוסד לביטוח לאומי.

לשם הערכת הפיצוי ותחשיב נזק, מומלץ לפנות לעורך דין תאונות דרכים הבקיא בתחום.

לאורך השנים, בתי המשפט קבעו כללים לחישוב גובה הפיצוי אשר משמשים "קווים מנחים", אך אין נוסחה קבועה ומדויקת לקביעת גובה הפיצוי הכספי בתביעת פלת"ד, למעט פריטי נזק מסוימים (כמו כאב וסבל – כאשר הפיצוי נקבע לפי אחוזי הנכות, גיל הנפגע ומספר ימי אשפוז, חזקת שכר ממוצע אצל קטינים ועוד). תביעות שסכומן מוערך עד סך של 2.5 מיליון ₪ (מוגשות לבתי משפט השלום, ואילו תביעות המוערכות מעל 2.5 מיליון ₪ ידונו בבתי משפט מחוזיים במקרים קשים כפי שאנו מייצגים).

לא אחת תביעות שעניינן תאונות דרכים מסתיימות בהסדר מחוץ לבית המשפט (פשרה). חשוב מאד לקבוע במפורש עם עורך הדין שהוא אינו מוסמך לקבל/לדחות הצעת פשרה על דעת עצמו אלא בהסכמת הלקוח. על עורך הדין לבחון ולהסביר את הפשרה המוצעת ללקוח ולהמליץ ללקוח כיצד לנהוג בהתאם לניסיונו, אך כאמור, ההחלטה הסופית צריכה להיות של הלקוח בלבד.

איך נקבעים אחוזי הנכות?

במאמר משרדנו בנושא רשלנות רפואית צוין כי ככלל, יש לצרף לכתב התביעה בעילה של רשלנות רפואית חוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הרלבנטי, אשר משמשת כמעין "כרטיס הכניסה" בשערי בית המשפט.

בתביעת פיצויים בענין של תאונת דרכים הדבר שונה לחלוטין. אסור לנפגע (וגם לא לחברת הביטוח) לצרף חוות דעת פרטית, ובית המשפט ממנה מומחה (או מספר מומחים) מטעמו להוכחת הנושאים הרפואיים. המומחים יקבעו את שיעור הנכות ואת הצרכים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה (מותר להעיד רופא על עובדות שקשורות בטיפול שקיבל הנפגע).

לחוות הדעת של המומחה הממונה יש השפעה מכריעת על גובה הפיצויים, ורצוי להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה (יש מומחים אשר ידועים כנוחים יותר לנפגעים, ויש כאלו אשר מזוהים דווקא עם חברות הביטוח). עם זאת, גם כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט, הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של הנפגע מסורה לבית המשפט.

במידה ובטרם הגשת התביעה כבר נקבעה לנפגע נכות צמיתה (נכות יציבה) ע"י המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות זו תחייב גם בתביעת הפלת"ד (במקרים מיוחדים ובתנאים מסוימים ניתן להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי).

כמה זמן נמשך ההליך המשפטי עד קבלת הפיצויים, ומהו התשלום התכוף?

הבירור המשפטי עלול להימשך מספר שנים. ככל שהפגיעה קשה יותר והמקרה מורכב יותר, סביר שההליך יארך זמן ארוך יותר.

תשלום תכוף – כשמו כן הוא. מטרתו ומהותו הם תשלום להקלה מיידית של תוצאות התאונה, שנועד להקדים את הדיון העיקרי כדי למנוע סבל מן הזכאי לתשלום (כמו מזונות זמניים). ניתן להגיש בקשה לתשלום תכוף אפילו לפני הגשת התביעה העיקרית לבית המשפט.

החלטה בעניין תשלום תכוף באה לענות על צרכים מיידיים של הנפגע, להקל עליו ולמנוע ממנו סבל מיותר עד להכרעה בתביעה העיקרית, כאשר המטרה היא להעמיד לרשותו באופן דחוף את הסכום הדרוש להוצאותיו, ובכלל זה הוצאות אשפוז, סיעוד, ריפוי ודמי מחיה חודשיים לו ולבני משפחתו, עד להחלטה סופית בעניין הפיצויים המגיעים לו.

בד"כ התשלום התכוף ישתלם עד להחלטה שיפוטית סופית בעניין הפיצויים שיפסקו עבור הנפגע, והוא מהווה מקדמה ע"ח הפיצויים.

מתי כדאי לפנות לעורך דין תאונות דרכים?

מומלץ מאד לפנות לעורך דין תאונת דרכים מיד בסמוך לתאונה, וזאת ע"מ לקבל מידע והכוונה, גם אם התביעה תוגש בשלב מאוחר יותר. כך למשל, עורך דין תאונות דרכים ידע האם מדובר בתאונת דרכים רגילה או בתאונת עבודה, יסביר את חשיבות איסוף ושמירת מידע וקבלות על הוצאות, הסכנה בחוקרים פרטיים שכל רצונם להפחית את סכום הפיצויים שיגיע לנפגע גם בשימוש בשיטות פסולות ולא חוקיות, ועוד.

באיזה שלב לאחר התאונה מגישים תביעה?

גם אם עברת תאונת דרכים היום, את התביעה נהוג להגיש רק לאחר שהנזק התגבש במלואו (בד"כ, בפגיעות הקשות, הנזקים המלאים אינם ברורים במועד התאונה אלא מתבררים מאוחר יותר. יש לזכור, כי לפעמים הנפגעים מאושפזים בבתי החולים משך שנה ויותר). במידה והנזק טרם התגבש במלואו, אנו ממליצים להמתין עד אשר כל התמונה תתבהר. לצורך כך יש להתייעץ עם עו"ד ומומחה בתחום. עם זאת, חשוב מאוד לא להשתהות יתר על המידה ולהזניח את התביעה, שמא התביעה תתיישן ולא יהיה ניתן עוד להגישה. כמו כן רצוי להגיש את התביעה בטרם נקבעה נכות יציבה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

התיישנות

כל עוד לא חלה התיישנות, ניתן להגיש את התביעה בכל עת.

באופן כללי, התיישנות בתביעות תאונות דרכים עומדת על 7 שנים מיום מקרה התאונה. לכך יש חריגים מסוימים. למשל, כאשר מדובר בקטין, תקופת ההתיישנות תתחיל רק בהגיעו לגיל 18 (כלומר יוכל להגיש תביעה עד גיל 25), כאשר מדובר בחולה נפש, המחוקק מאריך את תקופת ההתיישנות עד למינוי אפוטרופוס לחולה ועוד.

שכר הטרחה בתאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד

מתוקף תכליתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד שקבע אחריות מוחלטת ללא צורך בהוכחת אשם, המחוקק הגביל את שכר הטרחה של עורך הדין בגין ייצוג בתביעה לפי חוק הפלת"ד, כדלהלן:

• אם מושגת פשרה לפני הגשת תביעה לבית המשפט –8% (ועוד מע"מ)
• אם מושגת פשרה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט – 11% (ועוד מע"מ)
• כאשר ניתן פסק דין –13% (ועוד מע"מ).

חשוב לציין כי בית המשפט מוסיף לסכום הפיצויים שחברת הביטוח צריכה לשלם לנפגע גם את החיוב בשכר טרחה. הפסיקה קבעה כי שכר הטרחה כולל בתוכו גם את השכר עבור ערעור.

עצות חשובות

* היות ושיעור שכ"ט עו"ד קבוע בחוק (אותו שיעור שכ"ט לעו"ד ותיק עם ידע, ניסיון ומוניטין לעומת עו"ד עם ותק של שנה אחת), אל תתפשרו על עוה"ד. חשוב מאד לבחור בעו"ד בקיא ובעל ניסיון רב בתחום זה, מאחר ורוב הסיכויים שהוא יגיע לתוצאות גבוהות באופן משמעותי מעו"ד חסר ניסיון.

* מומלץ לשמור תיעוד מלא של כל האשפוזים והטיפולים שניתנו לנפגע. כמו כן יש להקפיד לשמור קבלות ואסמכתאות בגין כל הוצאה שנגרמה בעקבות התאונה, מקטנה (למשל חניה בבית חולים) על גדולה (למשל רכישת כסא גלגלים ממונע).

* זכרו, מאחר וחברות הביטוח הן הנתבעות, הן יעשו הכל כדי להפחית את הפיצויים שעליהן לשלם. לחברות הביטוח משאבים רבים, הן לרוב לא בוחלות באמצעים ושוכרות חוקרים פרטיים שמתחזים, ואשר כל מטרתם לגרום להקטנת הפיצוי המגיע לנפגע. לכן היזהרו, חשדו בזרים ואל תמסרו מידע ופרטים שעלולים לשמש נגדכם.

* וטיפ אחרון – גם אם אינך בטוח אם מגיע לך פיצוי – תתייעץ עם עו"ד. להלן מספר דוגמאות: לפי הפסיקה, אירוע של פגיעה ללא מגע פיזי עם כלי רכב יכול להיחשב תאונות דרכים (למשל, כאשר הולך רגל נבהל מרכב מתקרב, נופל לבור ונפגע). גם תאונות שהתרחשו במהלך הכנסת מטען אישי של נהג או נוסע לרכב לפני תחילת הנסיעה הוכרו כתאונות דרכים לפי חוק הפלת"ד.

כנ"ל תאונות שאירעו בזמן תדלוק בתחנת דלק או כאשר מחליפים גלגל בצד הדרך בשל פנצ'ר.

בתנאים מסוימים, גם בן משפחה של נפגע יכול להיות זכאי לפיצויים אפילו אם לא נכח בזמן התאונה, ועוד.

לכן, אל תוותר מראש אלא בדוק והתייעץ עם עו"ד בקי בתחום.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.