מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר נותן שירות רפואי (רופא, טכנאי מעבדה, בית חולים, קופת חולים, אח וכדומה) מתרשל, כלומר לא נוקט בזהירות הסבירה המצופה והנדרשת ממנו, וכתוצאה מההתרשלות נגרם נזק למטופל (ובלשון משפטית – "קשר סיבתי"). הרשלנות מגוונת ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ושונות, למשל, טיפול שגוי, אי-מתן טיפול, איחור באבחון, אבחון שגוי ועוד. חשוב להדגיש שבתי המשפט לא בוחנים את המקרה במבחן של "חכמה לאחר מעשה", אלא במבחן הרופא הממוצע בשעת המעשה. עוד חשוב להדגיש שרופא בשר ודם עלול לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות. אמת המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת ובהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה.

איך יודעים אם רופא התרשל?

בעיני רובנו, רופאים נתפסים כגיבורים, וכך בהחלט הדבר. עם זאת, לעיתים, גם הרופאים המוכשרים והטובים ביותר עלולים לטעות וכתוצאה מכך לגרום נזקים כבדים מאד. הדרך הטובה ביותר לבחון האם הרופא התרשל, היא באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי.

כדי שעורך הדין והמומחה מטעמכם יוכלו לבחון אם מתקיימת רשלנות, יש להעביר לידיהם את כל המסמכים הרפואיים והמידע הרלבנטי. את המסמכים הרפואיים, כולל סיכומים רפואיים, תוצאות בדיקות, צילומים, הפניות וכדומה ניתן לקבל מהמוסדות הרפואיים, אם כי חשוב לציין כי בעבר היו מקרים של העלמת רשומות או "תיקונים" ברשומות הרפואיות.

לעתים, בהתקיים תנאים מסויימים, בית המשפט יסכים להעביר את נטל הראיה מהתובע אל הנתבע. המשמעות היא שבמקום שהנפגע יצטרך להוכיח שהרופא התרשל (דבר שאינו קל), הרופא יצטרך להוכיח שהוא לא התרשל (ואם לא הצליח, התובע זכה בתביעתו).

כל הליך רפואי כרוך במידה מסוימת של סיכון. יש כאלו שיותר, ויש כאלו שפחות (למשל בבדיקת קורונה קיים סיכון קטן יותר לנזק לעומת ניתוח לב פתוח בו קיים סיכון גדול יותר לנזק). כאשר בוחנים רשלנות רפואית, יש לבחון מה הם הסיכונים הלא סבירים שניתן לצפותם היות ורק התנהגות היוצרת סיכון צפוי ולא סביר הינה התנהגות עוולתית, רשלנית.

מהי חוות דעת רפואית?

ככלל, יש לצרף לכתב התביעה בעילה של רשלנות רפואית חוות דעת רפואית מטעם מומחה בתחום הרלבנטי. חוות דעת המומחה למעשה משמשת כמעין "כרטיס הכניסה" של התובע לבית המשפט מצד אחד, וגורם מסנן שמונע הגשת תביעות סרק, מצד שני. 

אחת המשימות החשובות המוטלות על עורך הדין היא לאתר את המומחה המתאים, בכדי למקסם את סיכויי הצלחת התביעה.

חשוב לציין כי בתביעת רשלנות רפואית לא רק התובע מצרף חוות דעת של מומחה, אלא גם הנתבע מצרף חוות דעת של מומחה מטעמו. לעתים, בית המשפט ממנה מומחה נוסף שלא מטעם בעלי הדין.

כפי שצוין, ככלל, יש לצרף חוות דעת של מומחה לכתב התביעה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לפטור צד מהחובה לצרף חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו של בית המשפט, אך סמכות זו מיושמת במקרים נדירים (בלשון משפטית, מ"טעמים מיוחדים שירשמו") והיא נועדה  בין היתר, כדי למנוע את הפגיעה שעשויה להיגרם לבעל דין שמתקשה לעמוד בחובתו לצרף חוות דעת רפואית מטעמו. על מי שמבקש לפטור אותו כאמור מוטל הנטל לשכנע כי על-אף שעשה מאמצים סבירים לאתר מומחה רפואי לצורך צירוף חוות דעתו לכתב התביעה, לא הצליח. "טעמים מיוחדים" שיכולים להוות הצדקה לפטור את בעל הדין מצירוף חוות דעת מטעמו, יכולים להיות למשל חסרון כיס, מקרים בהם בית המשפט השתכנע כי קיים קושי ממשי באיתור מומחה בתחום הרלוונטי לתביעה, קיומו של "קשר שתיקה" בין רופאים (כאשר רופאים מסרבים לתת חוו"ד נגד חבר למקצוע) וכדומה.

את מי תובעים בתביעת רשלנות רפואית?

את הרופא? את קופת החולים / בית החולים / המדינה?

ניתן להגיש את התביעה נגד המטפל הרפואי (למשל רופא/אחות/רוקח) וכן ניתן להגישה נגד המוסד הרפואי שבו עובד המטפל הרפואי (בית חולים, קופת חולים וכדומה), היות ולמוסד הרפואי יש אחריות שילוחית למעשיו ומחדליו של אותו מטפל רפואי. בנוסף לאחריות השילוחית כמעבידו של המטפל הרפואי, בית החולים חב גם אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו.

המוסד הרפואי הינו "כיס עמוק". בנוסף, מרבית הרופאים (אם לא כולם) מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. זוהי פוליסת ביטוח שנרכשה למטרה אחת: במידה ורופא נתבע ונקבע כי הוא אכן פעל ברשלנות וצריך לפצות את הנפגע, ביטוח האחריות הרפואית "יכנס בנעליו" של הרופא וישלם לנפגע את הפיצוי.

במקרים בהם לא רוצים לתבוע ישירות את הרופא המטפל, או שהרשלנות בוצעה ע"י מספר "שחקנים", ניתן לתבוע ישירות את המעסיק, כלומר את בית החולים (וכן את מדינת ישראל, כאשר מדובר בבית חולים השייך למדינה).

איך נקבע גובה הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית?

יש להגיש תביעת רשלנות רפואית לאחר שהנזק התגבש. במידה והנזק טרם התגבש במלואו, אנו ממליצים להמתין עד אשר כל התמונה תתבהר. לצורך כך יש להתייעץ עם עו"ד ומומחה בתחום. עם זאת, חשוב מאוד לא להשתהות יתר על המידה ולהזניח את התביעה, שמא התביעה תתיישן ולא יהיה ניתן עוד להגישה.

איך נקבע גובה הפיצוי הכספי בתביעות רשלנות רפואית?

אחת השאלות הנפוצות היא "מה גובה הפיצוי שייפסק?". התשובה – כל מקרה לגופו.

לאורך השנים, בתי המשפט קבעו כללים לחישוב גובה הפיצוי אשר משמשים "קווים מנחים", אך כמובן שאין נוסחה קבועה ומדויקת לקביעת גובה הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית. באופן כללי, מטרת הפיצוי היא לכסות את הנזקים, החל מאלפי שקלים בודדים ועד מיליוני שקלים. הדין בישראל קובע כי תביעות רשלנות רפואית שסכומן מוערך עד סך של 2.5 מיליון ₪ ידונו בבתי משפט השלום, ואילו תביעות מעל 2.5 מיליון ₪ ידונו בבתי משפט מחוזיים (ובלשון משפטית – "סמכות עניינית").

מאחר ומשרדנו מייצג ומטפל במקרים הקשים והמורכבים ביותר של תביעות רשלנות רפואית (נפגעי 100% נכות / משותקים / פרפלגים / קוודרופלגים / תביעות תלויים ותביעות עיזבון בגין מוות / הולדה בעוולה וכו'), התביעות מוגשות לבתי המשפט המחוזיים.

כאשר מחשבים את גובה הפיצוי, יש לשקלל משתנים רבים: הנזק שנגרם, הנכות, גיל הנפגע, הפסדי הכנסה ואובדן כושר השתכרות, תוחלת החיים וכן פריטי נזק שונים כגון התאמת דיור, ניידות, סייעות, טיפולים, תרופות, השגחה ועזרת הזולת, הוצאות רפואיות, הוצאות לאביזרים רפואיים וכן נזק לא ממוני כמו כאב וסבל, צער ועוגמת הנפש בעקבות ההתרשלות וכדומה. כמו כן, במקרים שהנפגע זקוק לאפוטרופוס, בית המשפט יתחשב גם בהוצאות אלו בתחשיב הנזק אותו יקבע. לשם הערכת הפיצוי ותחשיב נזק, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום. אין "רשימה סגורה" של מרכיבים לקביעת הפיצוי וכאמור כל מקרה נדון בהתאם לנסיבות.

פעמים רבות תביעות שעניינן רשלנות רפואית מסתיימות בהסדר מחוץ לבית המשפט (פשרה). חשוב מאד לקבוע במפורש עם עורך הדין שהוא אינו מוסמך לקבל/לדחות הצעת פשרה על דעת עצמו אלא בהסכמת הלקוח. על עורך הדין לבחון ולהסביר את הפשרה המוצעת ללקוח ולהמליץ ללקוח כיצד לנהוג בהתאם לנסיונו, אך כאמור, ההחלטה הסופית צריכה להיות של הלקוח בלבד.

אשם תורם

במקרים שונים, הנתבע טוען לאשם תורם של הנפגע, במגמה להקטין את היקף האחריות. הנסיבות השכיחות ביותר בהן מועלות טענות אשם תורם הן אי-ציות החולה להוראות הרופא, אי-מסירת מידע חיוני שלם ונכון לרופא וכדומה. אין ספק שהחולה חייב לשתף פעולה עם הרופא ולהתייחס במלוא הרצינות להוראות הניתנות לו, אך יחד עם זאת נקבע כי האזהרה צריכה לעמוד ביחס ישר לגודל הסכנה הצפויה. בנוסף, בתי המשפט קבעו כי מתן אזהרה, ללא הבהרת התוצאה, אינה שלמה והיא מהווה רשלנות.

עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

כל עוד לא חלה התיישנות, ניתן להגיש את התביעה בכל עת.

ככלל אצבע, התיישנות בתביעות רשלנות רפואית עומדת על 7 שנים מיום היווצרות העילה (מיום מקרה ההתרשלות). לכך יש חריגים מסויימים. למשל, כאשר מדובר בקטין, תקופת ההתיישנות תתחיל רק בהגיעו לגיל 18 (כלומר יוכל להגיש תביעה עד גיל 25). כאשר מדובר בחולה נפש, המחוקק מאריך את תקופת ההתיישנות עד למינוי אפוטרופוס לחולה. ישנם גורמים נוספים שיכולים להאריך את תקופת ההתיישנות, כמו למשל כאשר נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שאינן תלויות בו.

עצות חשובות

ראשית, מומלץ לשמור כל תיעוד ומסמך רפואי הקשור להליך. במידה ואין בידי הנפגע את התיעוד הרפואי, הוא יכול לדרוש אותו מבית החולים או קופת החולים הרלוונטיים. עם זאת, מומלץ ביותר שלא לסמוך על הגוף אותו רוצים לתבוע ולשמור באופן עצמאי את כל המסמכים, התיעודים והרשומות הרפואיות.

בנוסף, אין להתפשר בנושא המומחה. המומחה הטוב ביותר הוא לא רק הרופא הטוב ביותר בתחומו (ובשום אופן לא מי שמוכן לכתוב את הגרסה שנוחה למזמין חוות הדעת או מי שמבקש את המחיר הזול ביותר), אלא מי שידע להגן על חוות דעתו בפני בית המשפט.

ולבסוף, תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום, ולמסור לו את כל המידע ללא יוצא מן הכלל, בכדי למנוע הפתעות לא נעימות על דוכן העדים.