בכל טיפול רפואי קיים סיכון מסוים לסיבוכים, גם כאשר הצוות פועל במקצועיות ובהתאם לנהלים. עם זאת, כאשר הסיבוך מסתיים באסון מוחלט – כגון פגיעה מוחית בלתי הפיכה, שיתוק, 100% נכות או מוות – ההבחנה בין "סיכון צפוי" לבין התנהלות רשלנית הופכת לשאלת הישרדות עבור משפחת הנפגע. יש מקרים שבהם סיבוך אנוש אינו נחשב חלק מהסיכון הרגיל, אלא תוצר ישיר של רשלנות רפואית. בתי המשפט בוחנים את המקרים הללו בקפדנות, תוך השוואת התנהלות הצוות לסטנדרט המקובל בתחום, והסתמכות על חוות דעת של מומחים רפואיים מהשורה הראשונה.
למי זה מתאים?
הנושא רלוונטי למטופלים שחוו סיבוך רפואי קטסטרופלי שהותיר אותם עם נזק גופני מתמשך, נכות מלאה או תלות מוחלטת בזולת, ותוהים אם מדובר בסיכון מוכר או בטיפול לקוי ורשלני. הבירור המשפטי קריטי לבני משפחה של מטופלים שנפגעו אנושות או נפטרו, אשר מתמודדים כעת עם אובדן השתכרות של המפרנס או עם צורך לממן צוות סיעודי וטיפולים יקרים מסביב לשעון לכל החיים, וחייבים לדעת האם מחדל רפואי הוא שגרם לאסון.
התהליך בפועל
כאשר מתעורר חשד שרשלנות רפואית גרמה לסיבוך קשה, התהליך מתחיל באיסוף קפדני של כל המסמכים הרפואיים, סקירת השתלשלות האירועים בחדר הניתוח או בטיפול הנמרץ, ובחינת ההנחיות המקצועיות שהיו בתוקף בעת הטיפול . בתיקי קשים ומורכבים, נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי ומומלץ שיהיה בכיר ככל האפשר (לרוב מנהל מחלקה או פרופסור) הבוחן אם הטיפול חרג מסטנדרט סביר. לאחר קביעת החריגה, נבדקת משפטית שאלת הקשר הסיבתי: האם ההתנהלות הנטענת היא שגרמה בפועל לנזק האנוש, או שמדובר בסיכון בלתי נמנע שהיה מתממש גם תחת טיפול תקין. התשובה לשאלה זו היא שתקבע האם יש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית או שעל אף שנגרם אסון, לא התקיימה רשלנות.
יתרונות וחסרונות
ההכרה בסיבוך כרשלנות רפואית פותחת את הדלת לקבלת פיצוי כספי של מיליוני שקלים במקרי קצה – כלומר מקרים בהם הנזק קשה ביותר. הפיצוי חיוני לשיקום חיי המשפחה והתאמתם למציאות הסיעודית החדשה, לצד העלאת מודעות מערכתית שמונעת טעויות דומות בעתיד. מנגד, ניהול הליך משפטי נגד בתי חולים בגין 100% נכות הוא מאבק ממושך ומבוסס במידה רבה על קרבות בין חוות דעת מומחים רפואיים שלעיתים אינן חד משמעיות. בנוסף, קיים קושי רגשי עצום עבור משפחות לחזור שוב ושוב לפרטי האירוע הטראומטי שבו איבדו את יקירן או את בריאותו.
טעויות נפוצות
אחת הטעויות הנפוצות של מטופלים היא ההנחה שכל תוצאה קטסטרופלית מעידה אוטומטית על רשלנות; בפועל, בתי המשפט מכירים בכך שגם טיפול מיטבי יכול להסתיים בסיבוך חמור, בתנאי שהיה צפוי ומוסבר מראש. לעיתים מטופלים מניחים שחריגה מהתוכנית הניתוחית היא בהכרח רשלנות, בעוד שצוות רפואי רשאי לבצע התאמה לגיטימית לנסיבות קליניות משתנות שמתגלות בזמן אמת.
שאלות נפוצות
איך מבחינים בין סיכון רפואי רגיל לבין רשלנות רפואית? ההבחנה מתבצעת בבית המשפט באמצעות השוואת התנהלות הצוות הרפואי לסטנדרט המקובל בתחום (מבחן "הרופא הסביר"), כפי שמשתקף בספרות הרפואית ובחוות דעת מומחים. כמו כן, נבדק אם הסיבוך החמור נמנה עם סיכונים מוכרים שפורטו למטופל מראש כחלק מהסכמה מדעת.
האם כל סיבוך שלא הוסבר מראש הוא בהכרח רשלנות? חוק זכויות החולה מטיל חובת הסבר מקיפה על סיכונים מהותיים וסבירים. כאשר סיכון משמעותי שהוביל לנכות קשה לא הובהר מראש למטופל, קמה עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה ובזכות המטופל לבחור אם לעבור את הטיפול, מה שעשוי להוביל לפיצויים משמעותיים.
האם טעות באבחון נחשבת תמיד לרשלנות? לא. אבחון רפואי כרוך לעיתים בחוסר ודאות. רשלנות רפואית תיקבע רק כאשר יוכח שבדיקות חיוניות לא בוצעו, תסמינים מדאיגים (כמו סימני שבץ או גידול) לא תועדו כראוי או לא נבדקו לעומק, ולא הופעל שיקול דעת מקצועי סביר כדי למנוע את הדרדרות המטופל.
מה חשוב לשאול לפני שבוחנים אפשרות לתביעה? בתיקי נכות קשה, יש לאסוף מיד את מלוא הרשומות הרפואיות ולבחון מול עורך דין המתמחה בתחום: מה היה הטיפול שתוכנן מול מה שבוצע בפועל, אילו סיכונים הוסברו מראש, ומהו היקף הנזק הצמית שנגרם.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל בישראל כחוד החנית בתחומי נזיקין, תאונות דרכים קשות, ותביעות רשלנות רפואית מורכבות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין.
המשרד מתמחה בייצוג חסר פשרות של תובעים בתיקי קצה קשים (100% נכות). לאורך עשרות שנות פעילותו, ניהל המשרד תביעות ענק בעלות חשיבות לאומית, ביניהן ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, מוביל המשרד את תביעות הנזיקין הענקיות של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (בה הוגשה לאחרונה תביעת ענק תקדימית בסך 415,000,000 ש"ח נגד הרשות). המשרד נמנה עם חברי הארגון הבינלאומי של משרדי עורכי דין (CLG), המאפשר מתן ליווי וייצוג משפטי בסכסוכים אזרחיים ומסחריים ללקוחות בארץ ובעולם.
