רשלנות רפואית בהריון מתייחסת לכל רשלנות שמתבצעת מיום גילוי ההריון ועד הלידה. לרוב, הרשלנות תתרחש במצבים שבהם טיפול רפואי (למשל בדיקות סקר, סקירות מערכות, ייעוץ גנטי או מעקב) חורג באופן קיצוני מרמת הזהירות המקובלת וגורם לנזק קטסטרופלי לאם או לעובר. במקרי קצה, המחדל הרפואי מוביל להולדת ילד עם 100% נכות, פגיעה מוחית אנושה, תסמונות גנטיות קשות או שיתוק.
בחינת מקרה כזה נעשית באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים מן השורה הראשונה, והשוואה לפרקטיקה המקובלת. המאבק המשפטי מתמקד בשאלות של אבחון שגוי, היעדר הפניה לבדיקות קריטיות (כגון מי שפיר או צ'יפ גנטי), טיפול שגוי ועוד ועוד.
למי זה מתאים?
תביעת רשלנות רפואית בלידה שבעקבותיה נותר הילוד או האם במצב קשה, תתאים למשפחות הסבורות שנגרם להן נזק משמעותי ובלתי הפיך הקשור לטיפול הרפואי. מדובר, למשל, בלידות שבהן התגלו מומים מולדים חמורים או תסמונות גנטיות שלא אובחנו אף שבוצעו כל בדיקות המעקב הדרושות, או מקרים שבהם התעלמות ממצוקה עוברית הובילה לנזק נוירולוגי לתינוק (כגון שיתוק מוחין). המסלול המשפטי מיועד למשפחות המתמודדות עם עלויות טיפול ושיקום ארוכות טווח, המחפשות למצות את זכותן לפיצוי משמעותי (לרוב מדובר במיליוני שקלים בגין נזקי גוף, אובדן השתכרות עתידי והוצאות רפואיות וסיעודיות אדירות לרוב למשך תוחלת חיים שלמה). המסלול רלוונטי גם במקרים שבהם רשלנות קיצונית הובילה לאובדן ההיריון, לקטיעת רחם, או לפטירת היולדת.
התהליך בפועל
הטיפול המשפטי בתביעות רשלנות בהריון מתחיל באיסוף קפדני של מסמכים רפואיים מלאים מכל הגורמים המטפלים: קופות חולים, בתי חולים, מעבדות (כולל דגימות גנטיות) ומכוני אולטרסאונד. לאחר מכן נערכת סקירה ראשונית של התיעוד כדי להבין את השתלשלות האירועים. בתיקים של נכות קשה, עורך הדין יאתר את המומחים הרפואיים המתאימים ביותר עבור חוות דעת רפואית. לרוב, מדובר במומחים מהבכירים בארץ כגון גינקולוגים, רדיולוגים מומחי אולטרסאונד, נוירולוגים ילדים וגנטיקאים. מטרת חוות הדעת היא לאתר האם והיכן הטיפול חרג מהסטנדרט הסביר, וכי קיים קשר סיבתי לנזק. אם מתגבש בסיס משפטי מוצק, מוגשת תביעה לבית המשפט המחוזי (בתיקים קשים בהם הנזק נאמד בדר"כ בפיצוי מעל 2.5 מיליון שקלים), ולאחריה מתנהל הליך הוכחות, לרבות חקירות נגדיות אגרסיביות של מומחי בית החולים.
יתרונות וחסרונות
היתרון המרכזי בבירור מקיף של רשלנות רפואית במקרים של 100% נכות הוא הפוטנציאל לפיצוי כספי גבוה שימנע את קריסת המשפחה ויבטיח עזרה סיעודית צמודה, ציוד רפואי והתאמת דיור לכל חיי הילד. בנוסף, חשיפת מחדלים מסייעת לשיפור נהלים בבתי חולים ומונעת אסונות דומים בעתיד. החיסרון או האתגר המרכזי הוא שמדובר בהליך ממושך ומורכב המצריך אורך רוח, במיוחד כאשר דנים בנזק לילד או באובדן הריון. העלויות הכרוכות בחוות דעת מומחים הן גבוהות, והמאבק מול עורכי הדין של חברות הביטוח הוא עיקש. לכן ישנה חשיבות מכרעת בבחירת עו"ד בעל ניסיון מוכח.
טעויות נפוצות
טעות קריטית היא דחיית הבירור במשך שנים רבות. בעוד שתביעת הקטין (הילד הפגוע) מתיישנת רק בהגיעו לגיל 25, קיימת גם עילה משפטית של ההורים עצמם (כגון "הולדה בעוולה"), שמתיישנת לאחר 7 שנים מיום היווצרות העילה. עיכוב בפנייה מקשה גם על איסוף הראיות (כמו איתור שקופיות בדיקה גנטית ישנות או צילומי אולטרסאונד). טעות נוספת היא להניח שכל מום שלא זוהה הוא גזירת גורל בלתי נמנעת, מבלי למסור את התיק לבדיקה מעמיקה של עורך דין מקצועי ומומחה רפואי חיצוני.
שאלות נפוצות
האם כל מום מולד שלא התגלה בבדיקות נחשב רשלנות רפואית? לא כל מום. יש מומים שקשה או בלתי אפשרי לאתר גם בבדיקות מתקדמות. השאלה המשפטית מתמקדת האם בוצעו הבדיקות המתאימות בהתאם לגיל ולרקע, האם פוענחו כראוי (למשל, האם רופא סביר היה מזהה פגם בסקירת מערכות), והאם הוסבר להורים כי קיימות בדיקות פרטיות ומתקדמות יותר (כגון צ'יפ גנטי או ריצוף גנטי) שלא בוצעו.
מהי תביעת "הולדה בעוולה"? תביעה ייחודית הקשורה לרשלנות במעקב היריון. בתביעה זו נטען שלו הרופאים היו מגלים במועד את המום הקשה (למשל תסמונת דאון או פיגור התפתחותי קשה), ההורים היו פונים לוועדה להפסקת היריון, והיו נמנעים מחיים של סבל עבור הילד והמשפחה. תביעות אלו מעלות קושי פנימי אדיר של המשפחה באופן טבעי ומאוד מובן.
האם ניתן להגיש תביעה שנים לאחר הלידה? כן. במקרים של נזקי גוף חמורים לילוד, דיני ההתיישנות מאפשרים להגיש תביעה עד הגיעו של הילד לגיל 25 (7 שנים מעת שהפך לבגיר ביום הולדתו ה-18). לגבי תביעות ההורים, הזמן קצר יותר.
האם חובה חוות דעת מומחה בכל תביעת רשלנות בהריון? כן, חובה מוחלטת. הדין הישראלי מחייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי, המפרטת מהו הסטנדרט הרפואי התקין ומוכיחה את הקשר בין חריגת הרופאים ממנו לבין הנזק.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל מאז כחוד החנית בייצוג בתחומי הנזיקין, תאונות דרכים ורשלנות רפואית. במשרד פועלת כשותפה בכירה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, הממלאת תפקידים ציבוריים בלשכת עורכי הדין (מ"מ יו"ר פורום נזיקין וביטוח).
המשרד מתמחה בלעדית בניהול ליטיגציה מורכבת של תיקי 100% נכות ותביעות בגין פגיעות קשות. לאורך השנים, הוביל המשרד תביעות ענק בעלות חשיבות היסטורית ולאומית, ביניהן ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, מוביל המשרד את תביעות הנזיקין של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (לרבות תביעת ענק תקדימית בסך 415,000,000 ש"ח שהוגשה נגד הרשות). המשרד משמש כנציג ישראלי בלעדי בארגון הבינלאומי של עורכי הדין CLG, המאפשר ניהול הליכים מסחריים ובינלאומיים עבור לקוחותיו בארץ ובעולם.