מה הזכויות המשפטיות של שורדי נובה?

הטבח במסיבת הנובה הותיר אלפי שורדים עם פגיעות פיזיות, נפשיות וכלכליות משמעותיות. לצד ההתמודדות האישית עם הטראומה, מתעוררות שאלות מורכבות לגבי זכויות משפטיות, אפשרויות פיצוי והכרה רשמית. מעבר למסלולי הסיוע השוטפים כגון ביטוח לאומי ותגמולי נפגעי פעולות איבה, התפתחה לאחרונה מסגרת חקיקתית ופסיקתית תקדימית המעניקה לשורדי הנובה ולמשפחות הנרצחים כלים משפטיים עוצמתיים להשגת פיצויי עתק.

בשנתיים האחרונות, מאות שורדי נובה ובני משפחות של נרצחים פנו אל משרדנו על מנת לבחון את הזכויות המגיעות להם. במאמר זה נציג את שלושת ההמלצות שלנו לכל שורדת ושורד משפחות שכולות של נרצחים.

למי זה מתאים?

התוכן רלוונטי לכל מי שנכח במסיבת נובה ונפגע פיזית, נפשית או כלכלית, וכן לבני משפחה מדרגה ראשונה של נפגעים או נספים. זכויות אלו אינן שמורות רק למי שסובל מנכות פיזית. גם מי שלא נפגע בגוף אך סובל מתסמינים נפשיים קשים כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה, או קושי לחזור לשגרה, זכאי לזכויות ולפיצויים משמעותיים.

הבנת הזכויות הבסיסיות מסייעת למשפחות להתארגן מול הגורמים המשפטיים ולבחור באסטרטגיה הנכונה ביותר למקסום הפיצוי.

התהליך בפועל

שורדי נובה נדרשים קודם כל לתעד באופן מסודר את הפגיעה: מסמכים רפואיים, אישורי טיפול נפשי, מסמכי עבודה ואישורי היעדרות. השלב הראשון ונקודת הפתיחה של כל שורד הוא קבלת ההכרה מהמדינה כנפגעי פעולות איבה. הכרה זו מתקבלת באמצעות הביטוח הלאומי לאזרחים ומשרד הביטחון לאנשי כוחות הביטחון.

לאחר מכן, אנו ממליצים לכל שורד להגיש תביעת נזיקין בעבור הנזק הספציפי שנגרם לו, וכן להגיש תביעה עונשית נגד הרשות הפלסטינית.

כלומר, ישנן 3 תביעות שאנו ממליצים לכל שורד נובה / משפחה שכולה להגיש:

הכרה מביטוח לאומי או משרד הביטחון וקבלת גמלאות.

• תביעה עונשית (בהתאם לחוק פיצויים לדוגמה, 2024): חוק פורץ דרך המאפשר לתבוע את הרשות הפלסטינית בתביעה עונשית בסכומים קבועים בחוק – 5 מיליון שקלים לשורד שנפגע, ו-10 מיליון שקלים למשפחת נרצח, ללא צורך בהוכחת אובדן כושר עבודה או נזק תפקודי מלא.
• תביעה נזיקית: תביעה נגד האחראים למחדל (כגון מוסדות המדינה) או נגד הרשות הפלסטינית במטרה לקבל פיצוי על מלוא הנזק שנגרם (הוצאות, אובדן השתכרות, כאב וסבל). במסלול מול הרשות, נדרש להוכיח כי תמיכתה בטרור (הסתה ומימון מחבלים) מטילה עליה אחריות לטבח. מדובר בתביעה נזיקית מורכבת ביותר. בימים אלו הוגשו ומוגשות מספר תביעות נזיקיות נגד גורמים שונים. ישנן משמעויות רבות לבחירת הנתבע הנכון וחשוב להבין את כל האפשרויות שעומדות בפני הנפגעים בטרם הגשת תביעה, שכן דיני הנזיקין לא מאפשרים כפל פיצוי ולכן כאשר תביעת נזיקין מסתיימת, לא ניתן לתבוע שוב בגין אותו נזק.

יתרונות וחסרונות

מסלולים סטטוטוריים שוטפים (כמו תגמולי נפגעי פעולות איבה) מציעים תהליך מובנה לאספקת קצבאות מחיה וטיפולים. אולם, מגבלותיהם ניכרות כשמדובר באובדן פוטנציאל השתכרות של צעירים. היתרון העצום של מסלולי תביעות הנזיקין והחוק החדש מ-2024 הוא האפשרות להשיג פיצוי של מיליוני שקלים ולהטיל אחריות היסטורית ועונשית על הגורמים שמימנו ואפשרו את הטבח.

החיסרון הוא שתביעות נזיקין אזרחיות נגד ישויות מדינתיות דורשות ניהול הליך ממושך ומורכב יותר, המצריך אורך רוח וייצוג בידי עו"ד בעלי ניסיון בתביעות נזיקין מורכבות וקשות.

טעויות נפוצות

אחת הטעויות הנפוצות היא דחייה ממושכת של פנייה לגורמים רפואיים ומקצועיים, מתוך תקווה שהמצב הנפשי ישתפר מעצמו. היעדר תיעוד של טיפולים פסיכיאטריים בזמן אמת מקשה משמעותית בהמשך על הערכת הנזק והוכחת הזכאות. טעות קריטית נוספת היא הסתפקות בקצבאות הביטוח הלאומי בלבד, תחת ההנחה המוטעית שלא ניתן לתבוע גורמים נוספים.

בנוסף, לעיתים שורדים חותמים על מסמכים או הסכמי פשרה מול ועדות ורשויות מבלי להבין עד הסוף את ההשלכות ארוכות הטווח על זכותם להשתתף בתביעות ענק בעתיד.

שאלות נפוצות

האם כל מי שהיה במסיבת נובה זכאי לפיצויים העונשיים נגד הרשות הפלסטינית?

הזכאות במסגרת חוק הפיצויים לדוגמה תלויה בהכרה כנפגע פעולת איבה ובקיום נזק מוכח, פיזי או נפשי. עצם הנוכחות במסיבה אינה מספיקה כשלעצמה אם לא נגרמה פגיעה; נדרשת קביעת אחוזי נכות צמיתה מטעם המדינה כדי לעמוד בתנאי החוק להגשת תביעה.

האם אפשר לתבוע גם את המדינה/הרשות הפלסטינית וגם לקבל קצבת איבה?

כן, ניתן לפעול במקביל מול גורמים שונים. החוק הישראלי מאפשר ניהול תביעות נזיקין תוך קבלת קצבאות מהמדינה, אף שישנם מנגנוני קיזוז במצבים מסוימים כדי למנוע "כפל פיצוי" מלא על אותו נזק. לכן חשוב להבין את יחסי הגומלין בין המסלולים בעזרת עורך דין אשר מתמחה בתחום.

האם פגיעה נפשית (פוסט-טראומה) "בלבד" מזכה בזכויות לפיצוי מיליונים?

כן בוודאי. יתרה מכך, פגיעה נפשית (PTSD) היא פגיעה חמורה ביותר וגורמת לכל נפגע נזק כפול. הוא גם צריך להתמודד עם הפגיעה הנפשית וגם עם התחושה שהכאב שלו שקוף ושהוא צריך להוכיח שהוא סובל כל יום מחדש. השילוב הזה יוצר מצוקה נוראית אצל הנפגעים ולכן חשוב שכל יתר הציבור יזכור דבר אחד – אף פעם לא מדובר "רק" בפוסט טראומה.

זוהי פגיעה נוראית וטוב יהיה אם הציבור ישכיל להבין כמה מצוקה היא גורמת לנפגע ולסביבתו.

שורד נובה המוכר כנפגע איבה בגין פוסט-טראומה זכאי להצטרף לתביעה העונשית או הנזיקית בדיוק כמו כל שורד נובה שנפגע פיזית.

תוך כמה זמן צריך להתחיל הליכים?

קיימים מועדי התיישנות שונים לפי סוג ההליך (לרוב 7 שנים בתביעות אזרחיות). עם זאת, בתביעות תקדימיות נגד הרשות הפלסטינית והמדינה הנוגעות למחדלים וראיות, חיוני להתחיל את ההליכים וגיבוש הקבוצה מוקדם ככל האפשר.

משרד עורכי הדין זלצר פועל מאז 1969, אז הוקם על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל, כחוד החנית בניהול תיקים מורכבים בתחום הנזיקין, תאונות דרכים קשות ורשלנות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת מ"מ יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין.

לאורך השנים, המשרד צבר מומחיות ומוניטין יוצאי דופן בניהול תביעות היסטוריות הקשורות לאסונות לאומיים, כגון ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, מוביל המשרד את תביעות הנזיקין של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (ובהן הוגשה לאחרונה תביעת ענק תקדימית בסך 415,000,000 ש"ח נגד הרשות).

המשרד נמנה עם החברים בארגון הבינלאומי CLG, המאגד מאות עורכי דין ממדינות שונות, ומאפשר מתן ליווי ושירות משפטי ללקוחות בהליכים אזרחיים ומסחריים גם מחוץ לישראל.