תאונות דרכים מעלות לא פעם שאלה משפטית חשובה: מהן הזכויות של נוסע ברכב כאשר הנהג עצמו נחשב אשם בתאונה. בישראל קיימת מסגרת חקיקתית ייחודית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, השונה מדיני הנזיקין הרגילים. הדגש הוא על פיצוי הנפגעים בגין נזקי גוף, ופחות על בירור אשם בין המעורבים. כאשר מדובר בתאונות קשות שהותירו את הנוסע עם 100 אחוזי נכות, פגיעה מוחית או שיתוק, מעמדו של נוסע ברכב מבטיח לו פיצוי מלא שיאפשר את בניית חייו מחדש, ללא תלות באשמתו של הנהג.
למי זה מתאים?
הנושא רלוונטי לנוסעים שנפגעו פיזית בתאונת דרכים וספגו פגיעות אנושות ובלתי הפיכות. נוסעים ברכב פרטי, מונית, רכב עבודה או רכב ליסינג עשויים להיכנס למסגרת הזכאות לפיצוי, בכפוף לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולפוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעו. גם קטינים, קשישים ונוסעים שאינם בעלי הרכב זכאים לפיצוי, בלי קשר לשאלה מי גרם לתאונה בפועל. גם נוסעים ברכב המעורב בתאונה עצמית, כגון החלקה ללא רכב נוסף, זכאים לפיצוי. גם נוסעים ברכב ציבורי או ברכב עבודה מוגנים באמצעות ביטוח החובה, ביטוח החובה הוא שמגן ומפצה כל נפגע ולכן חשוב ביותר לעמוד בדרישות החוק ולנהוג עם ביטוח חובה בתוקף. ישנן מקרים שגם ללא ביטוח חובה ניתן לקבל פיצוי, אך במצבים אלו הנפגע יאלץ לקיים 2 מלחמות במקביל – האחת, הרפואית שיקומית בעקבות הפגיעה. השניה – בבית המשפט שם יאלץ להוכיח מדוע מגיע לו פיצוי (בניגוד למי שבעל ביטוח חובה בתוקף שלא ידרש להוכיח זאת). בשל כך חשוב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בניהול משפטי חכם בתחום כדי למקסם את הפיצוי.
התהליך בפועל
במקרים של פגיעות קצה, הצעד הראשון לאחר קבלת טיפול רפואי בטיפול נמרץ ושיקום, הוא איסוף קפדני של התיעוד הרפואי, לרבות סיכומי אשפוז, בדיקות הדמיה וחוות דעת של מומחי שיקום. מסמכים אלו קריטיים לבחינת הקשר בין התאונה לבין הנזק הרפואי. חשוב לשמור גם על פרטי הביטוח של הרכב, דו"חות משטרה ופרטי עדים. נפגעים פונים לרוב לחברת הביטוח הרלוונטית של הרכב שבו נסעו או של הרכב הפוגע, בהתאם להוראות החוק אך במקרים קשים איננו ממליצים זאת ויש לבחון כל מקרה מול עורך הדין המלווה. בתיקי 100% נכות, מוגשת תביעה לבית המשפט הכוללת דרישה למינוי מומחים רפואיים אובייקטיביים לצורך הערכת נכות צמיתה. במסגרת ההליך, נבחנים רכיבי הנזק כגון הפסדי שכר עתידיים, כאב וסבל, עזרת צד ג' (סיעוד 24/7), הוצאות רפואיות, התאמת דיור ועוד ועוד.
יתרונות וחסרונות
אחד היתרונות הבולטים של ההסדר החוקי בישראל הוא שנוסע ברכב אינו נדרש בדרך כלל להוכיח מי אשם בתאונה כדי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף. הדבר מפשט את ההליך ומבטיח כיסוי כלכלי לנפגע הסיעודי. קיומו של ביטוח חובה יוצר רשת ביטחון בסיסית. מנגד, האתגר (והחיסרון בניהול לא מקצועי) טמון בקיזוזים בגין תגמולים אחרים (למשל מהמוסד לביטוח לאומי). במקרים רבים, ביטוח לאומי עלול לקזז סכומי עתק מהפיצוי של חברת הביטוח. בנוסף, ההליכים בתיקי נכות קשה עשויים להיות ממושכים ולדרוש אורך רוח.
טעויות נפוצות
אחת הטעויות השכיחות היא הנחה שנוסע ברכב איננו זכאי לפיצוי אם הנהג אשם בתאונה, או אם הנהג הוא קרוב משפחה (למשל, בעל שנהג ברכב שבו נפגעה אשתו). הזכאות נבחנת לפי קיומה של תאונת דרכים כהגדרתה בחוק ולפי כיסוי ביטוח החובה של הרכב. טעות נוספת היא דחייה ממושכת של הפנייה לטיפול רפואי, או מסירת גרסאות סותרות לחברת הביטוח, למשטרה ולגורמים רפואיים, דבר העלול לפגוע באמינות הנפגע. טעות קריטית בתיקי נכות קשה היא הנטייה לחתום על הסכמי פשרה מהירים ללא הבנה מלאה של המשמעות ארוכת הטווח של הפיצוי אל מול צרכי השיקום והסיעוד לכל החיים.
שאלות נפוצות
האם נוסע ברכב זכאי לפיצוי גם אם הנהג אשם בתאונה? ברוב המקרים, כן. נוסע שנפגע פיזית בתאונת דרכים עשוי להיות זכאי לפיצוי גם כאשר הנהג נחשב לאשם. הזכאות נבחנת בעיקר לפי קיומה של תאונת דרכים ולפי קיומו של ביטוח חובה תקף, המפצה את המעורבים על פי עיקרון ה"אחריות המוחלטת".
האם אפשר לתבוע גם את ביטוח החובה וגם את ביטוח התאונות האישיות? באופן כללי כן, אלא אם יש החרגה בפוליסה. ניתן להפעיל גם פוליסת תאונות אישיות פרטית לצד תביעה לפי ביטוח חובה. בניגוד לקצבאות ביטוח לאומי המקוזזות מהפיצוי, פוליסת תאונות אישיות היא חוזה פרטי שהנפגע רכש, והיא משולמת במלואה בנוסף ומבלי שתקוזז מסכום הפיצויים בתביעת תאונת הדרכים.
האם נוסע שלא חגר חגורת בטיחות עלול לקבל פיצוי נמוך יותר?
לא. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע פיצוי באחריות מוחלטת, כלומר אין בו משמעות ל"אשם תורם". עובדת אי חגירת חגורת בטיחות אינה מפחיתה מסכום הפיצוי הנזיקי שמגיע לנוסע מחברת הביטוח, גם אם היא מהווה עבירה תעבורתית.
האם יש מגבלת זמן להגשת תביעה כנוסע שנפגע בתאונה? כן. קיימות תקופות התיישנות הקבועות בחוק – ברוב המקרים 7 שנים מיום התאונה, ועבור קטינים עד הגיעם לגיל 25. שמירה על תיעוד מוקדם מסייעת לעמוד בלוחות הזמנים ולהציג תמונה מלאה של הפגיעה.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל מאז כמשרד העוסק בתחומי נזיקין, תאונות דרכים, רשלנות ותיקים מסחריים. במשרד פועלת כשותפה בכירה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין.
המשרד מתמחה בייצוג בלתי מתפשר של תובעים עם נזקי גוף אנושים ו-100% נכות. לאורך השנים המשרד ניהל תביעות ענק היסטוריות, כגון ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, המשרד מוביל את ייצוגם של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים בתביעות הנזיקין נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (בה הוגשה לאחרונה תביעת ענק על סך 415,000,000 ש"ח). המשרד נבחר לשמש כנציג הישראלי בארגון הבינלאומי CLG, המאגד מאות עורכי דין ממדינות שונות, ומאפשר לו ללוות לקוחות בהליכים מורכבים בעלי היבט בינלאומי.
