איך תובעים את הרשות הפלסטינית?

תביעות נגד הרשות הפלסטינית בגין אירועי ה-7 באוקטובר הן מהלכים משפטיים היסטוריים ותקדימיים, שנועדו להטיל אחריות על תומכי, מתגמלי ומממני הטרור. עבור שורדי מסיבת הנובה ומשפחות הנרצחים, המחוקק הישראלי חקק לאחרונה חוק ייחודי שלא נראה ככמותו במדינתנו: חוק פיצויים לקורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד-2024. בניגוד לתביעות נזיקין קלאסיות מדובר בחוק עם פיצויים עונשיים.

כלומר כל עוד נפגע עומד בדרישות החוק, הוא זכאי לקבלת הפיצוי המלא ללא תלות במידת פגיעתו. חוק זה מאפשר לשורדים ולמשפחות נרצחים לתבוע את הרשות הפלסטינית בתביעה עונשית. החוק קובע פיצוי עצום ללא צורך בהוכחת היקף הנזק התפקודי: 5 מיליון שקלים לשורד שנפגע, ו-10 מיליון שקלים למשפחת נרצח.

בנוסף למסלול העונשי, קיים גם המישור הנזיקי, בו ניתן לתבוע פיצויים על מלוא הנזק בפועל, אולם הליך זה דורש הוכחה משפטית מורכבת של אחריות הרשות הפלסטינית למעשי טבח שבוצעו על ידי ארגון חמאס.

למי זה מתאים? האם גם שורדי נובה ומשפחות נרצחים זכאיות לפיצוי במסגרת החוק?

כל אדם שנפגע בפעולת טרור ונקבעה לו נכות צמיתה זכאי להגיש תביעה. הגשת תביעה נגד הרשות הפלסטינית מתאימה לשורדי פסטיבל הנובה (שנפגעו בגופם או בנפשם והוכרו כנפגעי פעולות איבה) ולמשפחות הנרצחים. המסלול העונשי מתאים לכל מי שנפגע ואנו ממליצים להצטרף לאחת התביעות הקיימות (או להצטרף לתביעה חדשה) כמה שיותר מהר.

בימים אלו בית המשפט המחוזי בירושלים דן במקרה ומתבקש לקבוע את אחריות הרשות הפלסטינית לאירועי ה07/10. המסלול הנזיקי המקביל מתאים למי שמבקש למצות את הדין ולתבוע את מלוא הנזק הכלכלי, הרפואי והנפשי שנגרם לו מהרשות. אלו תביעות המיועדות למי שמוכן לנהל מאבק חסר פשרות להוכחת הקשר שבין מנגנוני המימון וההסתה של הרשות הפלסטינית לבין הטבח שביצע חמאס ביום האסון.

חשוב לציין שבניגוד לתביעה העונשית (5 מיליון שח לנפגע ו- 10 מיליון שח למשפחה של נרצח), התביעה הנזיקית מורכבת יותר ולא מאפשרת לתובע לקבל פיצוי מתביעות נזיקין נוספות בעקבות אותה עילה.

במילים פשוטות – ניתן להגיש תביעה עונשית נגד הרשות (5 מיליון שח לנפגע ו- 10 מיליון שח למשפחה של נרצח) ובמקביל להגיש תביעת נזיקין, ולקבל פיצוי משתי התביעות, אך לא ניתן לקבל פיצוי משתי תביעות נזיקין ולכן מאוד חשוב בשלב הראשוני לתכנן אסטרטגית ולזהות מי הנתבע המתאים ביותר עם הסיכויים הגדולים ביותר לקבלת פיצוי.

התהליך בפועל

השלב הראשון הוא בחירת המסלול המשפטי הנכון והכנת כתב תביעה מקיף. במסלול של חוק פיצויים לדוגמה, יש לבסס את העמידה בדרישות החוק ולהגיש את התביעה לבית המשפט בישראל על סכומי העתק הקבועים (5 מיליון שח לנפגע ו- 10 מיליון שח למשפחה של נרצח). במקביל או לחלופין, במישור הנזיקי, התהליך מורכב בהרבה.

יש להוכיח כי הפעולות שבוצעו ע"י הרשות הופכות את הרשות לחייבת בפיצוי על טבח הנובה, על אף שחמאס הוא שביצע את הפגיעה הישירה. סוגיות של קשר סיבתי ואחריות שילוחית נידונות לעומק בבתי המשפט. לאחר קבלת פסק הדין מתבצע הליך הגבייה ואכיפת פסק הדין, במסגרתו מבוקש לעקל או לקזז את סכומי הפיצוי מתוך כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית.

בהליך העונשי (5 מיליון שח לנפגע ו10 מיליון שח למשפחה של נרצח) גביית הפיצויים היא מתוך הכספים המוחזקים בידי ישראל ומוקפאים וניתנים לגבייה בכל רגע.

עם זאת, בהליך הנזיקי ככל הנראה יהיה צורך לגבות את הסכומים ישירות מהרשות הפלסטינית – וכאן המקום לציין שיש ציפייה לקושי מאוד גדול לגבות מהרשות כספי פיצויים נזיקיים ואין ספק שכל נפגע צריך לשקול את האפשרויות העומדות בפניו לעומק ולהבין את המורכבות בגביית הכספים מהרשות הפלסטינית בתביעות נזיקין (בניגוד לתביעות עונשין).

טעויות נפוצות

טעות נפוצה של שורדי נובה היא ההנחה שחובה להוכיח נכות פיזית קשה (100%) או אובדן כושר עבודה מלא כדי להצטרף לתביעות נגד הרשות הפלסטינית. בפועל, חוק הפיצויים לדוגמה (2024) משנה את כללי המשחק ופותח פתח לפיצוי עונשי גם למי שפגיעתו "קלה", בתנאי שהוכר כנפגע. עם נכות צמיתה. טעות נוספת היא הגשת תביעה נזיקית רגילה מבלי לבסס ראייתית את חבותה של הרשות הפלסטינית למעשי חמאס.

ללא הוכחת התשתית המממנת והמעודדת טרור של הרשות, בית המשפט עלול לדחות את התביעה במישור הנזיקי. ייצוג בידי משרד עורכי דין המתמחה בתביעות נזיקין מורכבות הוא קריטי.

שאלות נפוצות

האם אפשר להגיש תביעה נגד הרשות הפלסטינית בישראל?

כן. בתי המשפט בישראל הם הערכאה המוסמכת לדון בתביעות של שורדי נובה נגד הרשות הפלסטינית, הן במסלול הפיצויים העונשיים על פי החוק החדש מ-2024 והן במסלול פקודת הנזיקין.

האם הרשות הפלסטינית נהנית מחסינות מדינה מלאה?

לא. בתי המשפט בישראל קבעו חד-משמעית כי מימון טרור, תשלום משכורות למחבלים ותמיכה בפעולות איבה אינם נחשבים ל"פעולות ריבוניות". לכן, הרשות אינה נהנית מחסינות בתיקים אלו.

כמה זמן נמשך הליך משפטי כזה?

תביעות ענק מסוג זה עשויות להימשך מספר שנים. בעוד שהמסלול של פיצוי עונשי לפי חוק (2024) צפוי להיות ממוקד יותר עקב הסכומים הקבועים, ניהול המישור הנזיקי דורש שמיעת מומחים, הצגת ראיות להיקף הנזק והתמודדות עם ערעורים משפטיים מורכבים.

האם ניתן לאכוף פסק דין נגד הרשות הפלסטינית?

כן. על אף מורכבות האכיפה, הדין הישראלי מאפשר עיקול, חילוט וקיזוז של כספי הפיצויים מתוך כספי המיסים המוחזקים בישראל ומיועדים לרשות הפלסטינית, מה שהופך את הגבייה לאפשרית. עם זאת נציין כי הסכומים המוקפאים הנמצאים בידי ישראל אינם אינסופיים ולא ברור בשלב זה האם יספיקו גם לפיצויים הנזיקיים לאחר פסיקת הפיצויים העונשיים.

משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל, ופועל מאז כחוד החנית בניהול תביעות נזיקין מורכבות, לרבות ייצוג נפגעים קשים ותביעות רשלנות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עורכת הדין גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין.

המשרד בעל מומחיות ומוניטין רב-שנים בניהול תיקים מורכבים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית, דוגמת ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, המשרד מייצג שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים בתביעות הנזיקין הענקיות נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (בהקשר זה התביעה האחרונה שהוגשה על ידי משרדנו נגד הרשות הוגשה על סך 415,000,000 ש"ח).

המשרד הוא הנציג הישראלי הבלעדי בארגון הבינלאומי של עורכי הדין CLG, המאפשר ניהול הליכים בינלאומיים עבור לקוחותיו במגוון תחומי המשפט האזרחי והמסחרי.