אירועי הטבח במסיבת נובה הותירו אחריהם שבר לאומי, כאב עצום, והשלכות רפואיות, נפשיות וכלכליות קטסטרופליות עבור השורדים ומשפחות הנרצחים. משרדנו מייצג ומלווה שורדות ושורדים רבים משנת 2024 וממליץ לכל שורד להגיש שלוש תביעות במקביל:
- תביעה נגד ביטוח לאומי (או משרד הביטחון במידה והנפגע היה חייל / שוטר / איש ביטחון ב07.10.23). אין חובה לתבוע את ביטוח לאומי אך זוהי "דרך המלך" על מנת לקבל גמלאות חודשיות, קביעת אחוזי נכות וכן הכרה רשמית ממדינת ישראל.
- תביעה עונשית נגד הרשות הפלסטינית לפי הוראות החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד-2024 הקובע פיצוי בסך 5 מיליון שח לכל נפגע ו-10 מיליון שח למשפחה של נרצח. החוק קובע מנגנון לקבלת הכספים מתוך הכספים המוקפאים ומוחזקים ע"י ישראל ולכן התובעים לא צריכים לקוות שהרשות הפלסטינית תשלם, אלא לקבל את הכספים היישר ממדינת ישראל. כל עוד נקבעת לנפגע נכות צמיתה, הוא זכאי לפיצוי המלא ללא תלות באופן הפגיעה. נוסיף כי במקרים של נכות זמנית, ניתן להגיש את התביעה ולהמתין עד שהביטוח הלאומי יכיר ויקבע נכות צמיתה.
- תביעת נזיקין נגד המדינה / הרשות הפלסטינית או אחרים. ישנן מספר תביעות אזרחיות נגד גופים שונים. חשוב לציין כי כאשר תובעים בנזיקין, לא ניתן לקבל פיצוי כפול. במילים פשוטות, ניתן לתבוע בנזיקין מספר גופים אך התביעה הראשונה שתתקבל (או תדחה), תהיה הקובעת ולא ניתן יהיה לתבוע בנזיקין נתבע אחר ולכן מאוד חשוב לתכנן נכון אסטרטגית מי הנתבע שיש הכי הרבה סיכויים לקבל את הפיצוי הגבוה ביותר שניתן ממנו. כלומר, אם בית המשפט יקבל את תביעת הנזיקין (או חלילה ידחה את התביעה), התובע לא יוכל לתבוע בנזיקין נתבע אחר ולנסות להגדיל את הפיצוי. במילים לא משפטיות אפשר לתאר זאת כ"נגעת נסעת". בתביעות נזיקין, הפיצוי נפסק בהתאם לפגיעתו האישית של כל נפגע ונפגע בהתאם לנתוניו האישיים ולכן על אף שלנפגעים שונים ייפסקו נכויות זהות, הפיצוי יהיה שונה לחלוטין ואישי בהתאם להשלכות של כל נפגע ונפגע.
למי זה מתאים?
הליכי הפיצוי לשורדי נובה מתאימים למי שנכח באירוע ונפגע פיזית או נפשית באופן המשפיע על תפקודו ועל מסלול חייו. זכאות זו רלוונטית גם למשפחות הנרצחים, התובעות בשם עזבון יקיריהן את הפיצוי על אובדן ההשתכרות ואובדן החיים. התביעות הנזיקיות נגד הרשויות והמדינה מתאימות לשורדים ובני משפחות המבקשים למצות את הדין עם הגורמים המוסדיים שהיו אמונים על ביטחונם.
במקביל, קיימים מסלולי הכרה כנפגעי טראומה ופוסט-טראומה (PTSD), הדורשים בניית תשתית רפואית-פסיכיאטרית איתנה.
התהליך בפועל
במישור האזרחי-נזיקי של תביעות הענק, התהליך מורכב משמעותית ממילוי טפסים. הוא מתחיל בבניית קייס משפטי מקיף הכולל איסוף ראיות על כשלי האבטחה, היעדר ההתרעות, והמחדלים המוסדיים ביום האסון.
במקביל, נדרש לאסוף תיעוד רפואי מלא, אישורי נוכחות, נתוני הכנסה ופנסיה שלפני האסון, ובעיקר שילוב של חוות דעת מומחים בכירים בתחומי הפסיכיאטריה, האורתופדיה, השיקום, והכלכלה להערכת אובדן ההשתכרות העתידי והצרכים הרפואיים של השורדים (כל שורד בהתאם לפגיעתו האישית). תביעות נגד גופים מדינתיים או נגד הרשות הפלסטינית הן הליכים ארוכים וסבוכים הדורשים ייצוג מקצועי מהשורה הראשונה.
יתרונות וחסרונות
מסלולי הפיצוי המוסדרים בחוק (נפגעי פעולות איבה) מקנים רשת ביטחון ראשונית וקצבאות חודשיות. החיסרון הוא שקצבאות אלו אינן משקפות תמיד את מלוא הנזק הכלכלי העצום שנגרם לנפגע, במיוחד לצעירים בתחילת דרכם המקצועית שאיבדו את פוטנציאל ההשתכרות שלהם.
לעומת זאת, תביעות נזיקין אזרחיות כנגד הרשויות מאפשרות לדון בהיקף הנזק המלא ולתבוע פיצוי של מיליוני שקלים בגין אובדן השתכרות, כאב וסבל עזים, ופגיעה באוטונומיה. האתגר המרכזי במסלול זה הוא ההתמודדות המשפטית מול כוחה של המדינה, הדורש אסטרטגיה משפטית עיקשת ויכולת כלכלית וארגונית של משרד עורכי הדין המייצג.
טעויות נפוצות
טעות נפוצה היא הסתפקות במסלול הביטוח הלאומי בלבד, מתוך חוסר מודעות לאפשרות להגיש תביעות נזיקין מקבילות כנגד האחראים למחדל (כפוף לכללי קיזוז). טעות קריטית נוספת היא דחיית הפנייה לטיפול רפואי או נפשי סמוך לאירוע, ואי שמירת תיעוד של הוצאות רפואיות וימי מחלה. ללא רצף טיפולי מתועד, חברות הביטוח או המוסדות עלולים לטעון כי הנזק אינו חמור כפי שנטען.
כמו כן, חתימה על פשרות או ויתורים במסגרות שונות מבלי להיוועץ בעורך דין עלולה לחסום תביעות עתידיות גדולות בהרבה.
שאלות נפוצות
האם אפשר לקבל פיצוי גם על נזק נפשי בלבד (כגון פוסט-טראומה)?
בהחלט. נזק נפשי (PTSD) הוא פגיעה גופנית לכל דבר ועניין. שורדים שחוו את התופת וסובלים מטראומה מתמשכת זכאים לפיצויים משמעותיים, כפוף להצגת חוות דעת פסיכיאטריות מקיפות המעידות על הפגיעה ביכולת לתפקד ולעבוד.
האם פנייה לביטוח הלאומי מונעת תביעה נגד המדינה או הרשות הפלסטינית?
לא. ניתן למצות זכויות במסלול נפגעי איבה ובמקביל לנהל תביעת נזיקין אזרחית. הדין הישראלי קובע כללי קיזוז (כדי למנוע "כפל פיצוי"), אך ניהול חכם של הליכים אלו נועד להבטיח שהשורד יקבל את הסכום המקסימלי האפשרי ממכלול המקורות.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה לפיצוי?
תביעות נזיקין כפופות לתקופת התיישנות (לרוב 7 שנים), אולם בתיקים הנוגעים למחדלים מערכתיים ולאיסוף ראיות, אסור להמתין. בניית תשתית התביעה דורשת פעולה מיידית כדי לאתר מסמכים, לגבות עדויות ולבסס את הטענות הרפואיות.
האם חייבים ייצוג של עורך דין כדי לקבל פיצויים?
בכל הנוגע להגשת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד המדינה, הרשויות או חברות הביטוח בגין נכויות קשות ומחדלי אבטחה, אין חובה כזו בחוק. בפועל, ייצוג משפטי הוא הכרח מוחלט. לא ניתן לנהל מאבקי ענק משפטיים של מיליוני שקלים מול סוללות ההגנה של המדינה ללא משרד עורכי דין המתמחה בנזיקין ובתיקי אסונות מורכבים.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל מאז כחוד החנית בייצוג תובעים בתחומי נזיקין מורכבים, תאונות דרכים קשות, ותביעות רשלנות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עורכת הדין גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין. התמחותו הייחודית של המשרד באה לידי ביטוי בניהול תיקי נזיקין סבוכים ומקרי קצה (100% נכות).
לצד אלה, המשרד ניהל ומנהל תביעות ענק היסטוריות הנוגעות לאסונות לאומיים, ביניהם ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, המשרד מוביל את ייצוגם של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים בתביעות הנזיקין התקדימיות נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (לאחרונה הוגשה תביעת ענק בסך 415,000,000 ₪ ומצטרפים אליה שורדים נוספים כמעט בכל יום).
המשרד הוא הנציג הישראלי הבלעדי בארגון הבינלאומי CLG, הכולל מאות עורכי דין, ומאפשר מתן שירות משפטי וניהול הליכים בינלאומיים עבור לקוחותיו.
