בחירת עורך דין רשלנות רפואית היא החלטה משמעותית, משום שתיקים אלה משלבים ידע משפטי מורכב עם היבטים רפואיים מקצועיים. תביעות מסוג זה עשויות לכלול ניתוחים, טיפולים, אבחנות מאוחרות או מעקב רפואי לקוי, אשר הובילו לתוצאות קטסטרופליות כגון 100 אחוזי נכות, פגיעה מוחית, שיתוק או חלילה פטירה של המטופל.
מדובר לרוב בהליכים ארוכים יחסית, שבהם נדרשת סבלנות, איסוף מסמכים וחוות דעת מומחים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם. לכן חשוב להבין מראש מה לחפש בעורך הדין לניהול תביעות רשלנות רפואית עם פגיעה קשה ומה צפוי בתהליך.
למי זה מתאים?
פנייה לעורך דין רשלנות רפואית מתאימה בדרך כלל למי שסבור כי נפגע כתוצאה מטיפול רפואי, אבחון, תרופה או השגחה רפואית, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק גופני, נפשי או כלכלי אנוש ובלתי הפיך. לעיתים מדובר במטופל עצמו ולעיתים בבני משפחה הפועלים בשם קטינים או בשם עיזבון של נפטר או חסוי שאינו מסוגל לפעול בעצמו ונזקק לאפוטרופוס.
ניהול תביעות במקרים אלו מתאים לנפגעים ומשפחות המבינות כי הבטחת עתידו הכלכלי, השיקומי והסיעודי של הנפגע לשארית חייו תלויה בניהול משפטי חסר פשרות. לפי הנוהל המקובל, עורך דין העוסק בתחום בוחן את המסמכים הראשוניים (הרשומות הרפואיות וכל מסמך שנוגע למקרה ויכול להיות רלוונטי), את נסיבות האירוע ואת לוחות הזמנים, ומסביר באופן כללי מהן האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות הפונה.
למי זה לא מתאים?
לא בכל מצב של תוצאה רפואית קשה קיימת עילה משפטית, ולכן פנייה לעורך דין רשלנות רפואית אינה מתאימה לכל מקרה של אי שביעות רצון מטיפול. לעיתים הנזק נובע מסיכון רפואי מוכר, גם כאשר הצוות הרפואי פעל לפי הסטנדרט המקובל.
מי שמחפש פתרון מהיר או הבטחה לתוצאה מסוימת עלול להתאכזב, משום שהליכי רשלנות רפואית כרוכים בדרך כלל בחוסר ודאות ומחייבים מאבק משפטי עיקש מול סוללות עורכי הדין של בתי החולים וחברות הביטוח. כמו כן, ההליך אינו מתאים למקרים של נזקים זמניים וחולפים שאינם מותירים נכות צמיתה משמעותית.
התהליך בפועל
התהליך מתחיל לרוב בפגישת היכרות שבה מתאר הפונה את האירוע הרפואי והנזק שנגרם לטענתו. לאחר מכן נאספים מסמכים רפואיים מקופות החולים, בתי החולים ושאר הגורמים המעורבים. בתיקים של נכויות קשות, נדרשת מעבר לחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, גם בניית תשתית ראייתית מקיפה הכוללת מומחי שיקום, סיעוד וכלכלה כדי לאמוד את צרכי הנפגע עד תום תוחלת חייו.
היתרון המרכזי בבחירת עורך דין בעל ניסיון ברשלנות רפואית הוא היכולת לזהות נקודות חוזקה וחולשה בתיק, להבין את השפה הרפואית ולהתנהל מול מומחים רפואיים וחברות ביטוח בתביעות בהן הפיצוי בדרך כלל מגיע למיליוני שקלים.
טעויות נפוצות
אחת הטעויות הנפוצות היא פנייה מאוחרת מדי, לאחר חלוף תקופות ההתיישנות הרלוונטיות, מה שעלול להגביל את האפשרות לנקוט הליכים (בישראל תקופת ההתיישנות היא לרוב 7 שנים, ובקטינים 7 שנים מהגעתם לגיל 18). טעות נוספת היא הסתמכות על מידע חלקי או שמועות, בלי לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי לפני קבלת החלטה.
לעיתים אנשים מניחים שכל תוצאה רפואית שלילית מעידה בהכרח על רשלנות, אף שבפועל נדרש ניתוח מקצועי של הסטנדרט הרפואי. טעות נוספת וקריטית היא בחירה בעורך דין ללא בדיקה מעמיקה של ניסיונו הספציפי ברשלנות רפואית ובניהול תביעות נזקי גוף קטסטרופליות. הטיפול בתיקי 100% נכות דורש מומחיות ספציפית השונה לחלוטין מטיפול בתביעות נזיקין קטנות.
שאלות נפוצות
איך יודעים אם יש בכלל עילה לתביעת רשלנות רפואית?
ברוב המקרים נדרש שילוב של בחינה משפטית ורפואית: עורך הדין בודק את נסיבות האירוע והמסמכים, ומומחה רפואי בוחן אם הטיפול חרג מהסטנדרט המקובל ואם נגרם נזק כתוצאה מכך. לא ניתן לקבוע קיומה של עילה על סמך תחושת בטן בלבד, ולכן נהוג להתחיל באיסוף תיעוד ובפגישה ראשונית.
האם חייבים חוות דעת מומחה כדי להגיש תביעה?
כן, ברוב תביעות הרשלנות הרפואית נדרשת חוות דעת מומחה רפואי כתנאי להגשת התביעה, בהתאם לדין החל. חוות הדעת נועדה לבסס את הטענות המקצועיות ולהסביר לבית המשפט מה היה הסטנדרט הרפואי ומהי הסטייה הנטענת ממנו.
כמה זמן נמשך הליך של רשלנות רפואית?
ברוב המקרים ההליך נמשך מספר שנים, תלוי במורכבות הרפואית והמשפטית, בעומס בבתי המשפט ובמספר המומחים המעורבים.
האם אפשר להסתפק בפיצוי מחברת הביטוח בלי תביעה?
כן, לעיתים ניתן לנסות לנהל מו"מ מול חברת ביטוח או מוסד רפואי גם ללא הגשת תביעה, למשל באמצעות מכתב דרישה מנומק. עם זאת, בתיקים של 100% נכות, נדיר שחברות הביטוח ישלמו את מלוא הפיצוי הריאלי מבלי שהוגשה תביעה לבית המשפט ולכן לדעתנו שגוי מבחינה אסטרטגית של ניהול ההליך לפנות לחברות הביטוח בטרם הוגשה תביעה ואנו לא עושים זאת.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ופועל מאז כמשרד העוסק בתחומי נזיקין, תאונות דרכים ותביעות רשלנות רפואית.
במשרד פועלת שותפה בכירה, עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת גם בתפקיד בלשכת עורכי הדין בתחום הנזיקין. המשרד מתאפיין בניהול תביעות ענק ומקרי קיצון של 100% נכות. לצד תביעות הרשלנות הרפואית, המשרד מייצג באסונות לאומיים, ביניהם ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה.
בשנתיים האחרונות מייצג המשרד מאות שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות שכולות של נרצחים בתביעות נזיקין תקדימיות נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (לרבות תביעה שהוגשה לאחרונה בגובה מאות מיליוני ש"ח). המשרד חבר בארגון בינלאומי של עורכי דין (CLG), ומעניק ליווי משפטי חסר פשרות עד להבטחת זכויותיהם של לקוחותיו.