תאונות דרכים עם אופניים וקורקינט

תאונות דרכים עם אופניים וקורקינט – השלבים מא' עד ת' (מהפגיעה עד הפיצוי)

נדיר להסתובב ברחובות ישראל בכלל ותל-אביב בפרט ולא לראות "כמעט תאונה" או אפילו תאונה של ממש, בה מעורבים אופניים חשמליים (או רגילים) או קורקינט חשמלי.

השנה היא שנת 2021 ונדמה שאם לא היה ברור עד עכשיו, הכלים החשמליים כאן בשביל להישאר. הם זולים (יחסית), נוחים, נגישים והגרוע מהכל – מהירים.

במציאות של היום נדמה שהכלים החשמליים מהווים פתרון למצוקת הפקקים והחניה וניתן להניח שכמות האופניים החשמליים והקורקינטים החשמליים רק תעלה.

אם בעבר היה נדמה שרוב הרוכבים על הכלים החשמליים הם בני ובנות הנוער, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה גוברת של שימוש בהם, כאשר קהל המשתמשים באופניים החשמליים והקורקינטים החשמליים מגוון: ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים.

אך לצד הטוב יש גם רע, וכמעט מידי יום אנו שומעים על תאונות עם אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי, לצערנו חלקן קטלניות.

מטבע האדם, כל אחד בטוח בעצמו: "לי זה לא יקרה", "אני זהיר", "כל עוד אהיה ערני לא יקרה לי כלום". אבל המציאות, הסטטיסטיקה וחדרי המיון מציגים תמונה שונה לחלוטין.

בטיחות או נוחות? מה חשוב יותר?

מי מבין הקוראים שבעצמו רוכב על אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי יעיד שכלים אלו מהווים פתרון נהדר עבורו. אך נראה שיש תמימות דעים וכולם מאשרים שהכלים החשמליים מסוכנים.

תאונות דרכים קרו בעבר, ולמרבה הצער יקרו גם בעתיד. המטרה היא להפחית א מספרן ככל הניתן. יש לשער שעד שלא תהיה הסדרה בתחום זה, כולל אכיפה והרתעה מספקים, שיעור הנפגעים בתאונות לא יפחת.

אז מהי אחריות המדינה?

המחוקק (הכנסת) צריך להסדיר את עניין השימוש בכלים החשמליים, כולל נושא הביטוח.

המשטרה חייבת להגביר את האכיפה. כרגע כבישי ישראל ועריה, ובראשן תל אביב, פועלים בכאוס. כל רוכב נוהג כפי שנראה לו לנכון וניכר כי חוסר הנוכחות המשטרתית לא מתמרצת את הרוכבים לרכב בזהירות או בשבילים הייעודיים לרכיבה. על המשטרה לפעול באופן אקטיבי וקשוח כדי להשיג שליטה רחובות וכבישי ישראל.

ואנחנו? איננו רופאים וברור שנושא הריפוי מופקד בידיהם האמונות של הרופאים ואנשי מערכות הבריאות. תפקיד משרדנו הוא להבטיח את הפיצוי המירבי עבור אלו שנפגעו וכעת צריכים לחיות עם השלכות הפגיעה הקשה בתאונת הדרכים, כולל מימון צרכיהם בעקבות התאונה.

תאונות דרכים ומשרד עו"ד זלצר

משרדנו עתיר ניסיון בייצוג נפגעים בתאונות דרכים קשות, כולל בתאונות אופניים חשמליים ותאונות קורקינט חשמלי. עם למעלה מ- 50 שנות ניסיון בתביעות נכות קשה ו-100% נכות, משרדנו ייצג ומייצג את הנפגעים הקשים ביותר. להלן מספר דוגמאות:

תאונת דרכים עם אופניים: ע' נפגעה בתאונת דרכים כאשר רכבה על אופניה ברחובות תל -אביב ונפגעה מרכב נוסע. כתוצאה מהתאונה היא נותרה משותקת ב- 4 הגפיים (קוואדרופלגית). התביעה שהגשנו בשמה לבית המשפט הסתיימה בפס"ד בו זכתה במיליוני ₪.

תאונת אופניים חשמליים: ע', לקוח משרדנו, נפגע באופן קשה כאשר רכב על אופניים חשמליים במקום מגוריו בצפון הארץ, ונפגע מרכב נוסע. במועד התאונה ע' היה קטין (בן 12 שנים), תלמיד מצטיין עם עתיד מבטיח. בעקבות התאונה הוא נותר עם פגיעת ראש קשה בשילוב פגיעה מוטורית. הוא זקוק לליווי והשגחה 24 שעות ביממה ואינו מסוגל לדאוג לצרכיו. תביעת הפיצויים שהגשנו בשמו מתבררת בבית המשפט בימים אלו.

תאונת קורקינט חשמלי: ק' ז"ל, לקוחת עבר של משרדנו, רכבה על קורקינט חשמלי של חברת השכרות ליים (Lime) ונפגעה מרכב שחצה את הצומת באור אדום. פציעתה היתה אנושה. ק' הפכה משותקת מהחזה ומטה עם פגיעה נשימתית. באופן טראגי, ק' לא הצליחה להתגבר על הפגיעות הקשות שנגרמו לה בתאונה וכעבור מספר חודשים נפטרה.

תאונה עם אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי – האם נחשבת תאונת דרכים?

לשאלה זו השלכות כבדות משקל לגבי זהות מי שיפצה את הנפגע בתאונה!

מדוע? מהסיבה הפשוטה שכל רכב מנועי בישראל מחויב בביטוח חובה! וכשיש ביטוח חובה, יש מי שיפצה!

בשיטת המשפט הישראלית, דיני הנזיקין מבדילים בין תאונת דרכים לבין תביעות נזיקין.

תאונת דרכים לעומת תביעת נזיקין  – האם הסיווג משפיע על הפיצוי?

תביעה בעקבות תאונת דרכים מתנהלת לפי חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975). החוק במדינת ישראל מחייב לרכוש ביטוח (ומכאן שמו, "ביטוח חובה"), ומי שתחוייב לשלם את הפיצוי היא חברת הביטוח. בתאונות דרכים לפי הפלת"ד אין צורך להוכיח אשם ולכן הנפגע זכאי לפיצויים גם אם הוא עצמו אשם בתאונה.

לעומת זאת, תאונה שאינה תאונת דרכים לפי החוק, תסווג כתביעת נזיקין "רגילה", ובמקרה זה פקודת הנזיקין היא זו שמסדירה את האופן שבו מי שנפגע בישראל יוכל לתבוע ולקבל פיצויים מהאחראי לנזק. בתביעה מסוג זה הנפגע נדרש להוכיח את אשמת הפוגע בכדי שיוכל לקבל פיצוי.

סוגיית סיווג האופניים החשמליים נידונה רבות לאחרונה בערכאות בתי המשפט השונים בישראל, עם החלטות סותרות שרק העמיקו את הכאוס בהסדרת הכלים החשמליים. בסופו של דבר בית המשפט העליון פסק שאופנים חשמליים (כמו אופניים רגילים וכמו קורקינט חשמלי) אינם נחשבים "רכב מנועי". בית המשפט העליון ציין שעל המחוקק (הכנסת), לקבוע חוקים ולבצע הסדרה מוחלטת לאופניים החשמליים.

סוגיית הקורקינטים החשמליים הוכרעה גם ע"י בית המשפט העליון, כבר בשנת 2010, כאשר נפסק שלא מדובר ב"רכב מנועי". הנימוקים לקביעה היו שעיקר ייעודו של הקורקינט המכני אינו תחבורתי והוא נועד למשחק ושעשוע, הוא נרכש בחנויות צעצועים, מוגבל לנסיעה למרחק קצר ביותר בשכונת המגורים, הוא מוגבל בכמות הדלק ובמרחק הנסיעה ועוד ולכן אינו נחשב כלי רכב ולא מחויב בביטוח חובה. נציין כי נימוקים אלו לא בהכרח יעמדו ביחס לקורקינטים החשמליים בתקופה הנוכחית, אולם זו ההלכה (אלא אם בית המשפט העיון יקבע אחרת בעתיד).

מה המשמעות של קביעת בית המשפט העליון על רוכב שנפגע בתאונה?

ככלל, כאשר רוכב אופניים או רוכב קורקינט נפגע מכלי רכב, יש לו עילת תביעה כנגד נהג הרכב וחברת הביטוח (חובה) של הרכב בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ולא משנה מי היה האשם בתאונה.

גם מקרה בו רוכב האופניים או הקורקינט נבהל מסטייה פתאומית של כלי רכב ובעקבות כך נפגע ונחבל, ניתן להכיר באירוע כתאונת דרכים אפילו אם לא היה מגע פיסי בין הרוכב לבין הרכב.

בשני המקרים יש חשיבות לתעד את פרטי הרכב המעורב, הנהג וביטוח החובה.

במידה ומדובר בתאונה מסוג "פגע וברח" ללא פרטי הרכב המעורב, או כאשר אין לרכב ביטוח חובה, הרוכב הנפגע יוכל להגיש את תביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף כנגד "קרנית", הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

בכל המקרים הללו התביעות חוסות תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, וכאמור, במקרה כזה אין חשיבות לשאלה מי האשם שגרם לתאונה. ככלל (למעט חריגים), הרוכב שנפגע יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.

לעומת זאת, במקרים בהם רוכב אופניים או רוכב קורקינט נפגע ע"י רוכב אחר, או נפגע באופן שונה (למשל נחבל בעת שסטה באופן פתאומי כדי להימנע מפגיעה בילד שרץ לכביש, או נחבל בעקבות מפגע בכביש כגון בור ביוב פתוח וכיו"ב), יש לבחון האם יש לו עילת תביעה גורם אחר שאחראי לנזקיו. במקרים כאלה תיבחן השאלה באשמתו של מי נגרמו נזקי הגוף, ועילת התביעה תיבחן בהתאם לפקודת הנזיקין. כמובן שבמקרים כאלו הזכאות לפיצוי אינה אוטומטית, והיא תלויה בהכרעה מי אשם בתאונה. בנוסף, אין להשוות בין "כיס עמוק" של חברת ביטוח לזה של אדם פרטי.

עצות חשובות

*נפגעתם ואינכם יודעים מה לעשות?

היוועצו עם עורך דין המתמחה בנזיקין ותאונות דרכים בכדי לברר את הדרך הנכונה ביותר עבורכם לקבל פיצוי בעבור פגיעתכם. משרד עו"ד זלצר מייצג נפגעים (בלבד) בתאונות הקשות והמורכבות ביותר, כבר יותר מ- 50 שנים.

* מומלץ לתעד את המקרה ומקום התאונה, לצלם את זירת התאונה ולבקש את פרטי עדי הראיה. ייתכן ובעתיד יהא צורך בעדותם.

* לעתים הנפגע אינו יודע האם תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, ולכן יש חשיבות לציין את מלוא הפרטים בעת ההגעה לביה"ח, וכמובן גם בפני עוה"ד.

*  חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולציין הכל. בפגיעות קלות יותר, לעתים מיד לאחר תאונה האדרנלין משפיע על הגוף ומאלחש את הכאב ורק בחלוף הזמן מופיע הכאב. חשוב לשמור את התיעוד הרפואי ולפרט פירוט מלא. יש לזכור שבית המשפט אינו רופא ומסתמך על ממצאים רפואיים ומכאן חשיבות התיעוד האותנטי המלא. באופן טבעי, ככל שיש יותר ממצאים רפואיים והנזק גדול יותר, גם הפיצוי גדל.

בנוסף, בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אסור לנפגע לצרף חוות דעת רפואית פרטית אלא בית המשפט ממנה מומחה (או מספר מומחים) מטעמו להוכחת הנושאים הרפואיים. המומחים הם שקובעים את שיעור הנכות ואת הצרכים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה. אולם ע"מ שבית המשפט ימנה מומחה רפואי בתחום מסויים, נדרשת "ראשית ראייה" באותו תחום, ומכאן החשיבות המכרעת של הרשומות הרפואיות.

* זכרו, לא משנה אם הנתבע הוא אדם פרטי או חברה. לרוב, חברות הביטוח הן אלו שמשלמות את הפיצויים והן יעשו כל שביכולתן בניסיון למנוע את הפיצוי או לכל הפחות להפחית את סכום הפיצוי. לחברות הביטוח משאבים רבים, הן לרוב לא בוחלות באמצעים ושוכרות חוקרים פרטיים שלא פעם מתחזים לאנשים תמימים. בסופו של דבר בד"כ מטרת חברת הביטוח לגרום להקטנת הפיצוי המגיע לנפגע. לכן היזהרו, חשדו בזרים ואל תמסרו מידע ופרטים שעלולים לשמש נגדכם.

*  יש לתעד כל הוצאה ולשמור קבלות ואסמכתאות בגין ההוצאות, בין אם מדובר בתשלום לייעוץ רפואי או תרופה, ובין אם מדובר בתשלום למלווה או מטפל.

*  והכי חשוב. פעמים רבות התאונה נגרמת לא באשמת הרוכב שנפגע אלא באשמת מישהו אחר. לכן השתמשו בקסדה והיו עירניים.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.