רשלנות רפואית במתן תרופות

ביום 22.01.2022 פורסמה באתר N12 כתבה שכותרתה "מחקר חושף: הסיכוי של רשלנות רפואית במתן תרופות גדול פי 8 בעומס העבודה", בעקבות מחקר שבוצע בבית החולים שיבא יחד עם חברת MedAware. נמצא שהסיכוי של מטופל להיפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בתקופת עומס העבודה השוחק המופעל על הרופאים בתקופת הקורונה גדל פי 8 יותר מאשר בתקופת שגרה.

במציאות מקרי רשלנות קורים לא רק בתקופת קורונה, ולא רק ע"י רופאים.

נתחיל עם קצת היסטוריה

כבר במאה ה-18 לפני הספירה, חמורבי, המפורסם במלכי בבל, קבע שרופא שגרם נזק ייענש. כך, מנתח שגרם למות המטופל – ידו נכרתה. במאה ה-15 הרופא שלא הצליח להציל את חייו של האפיפיור יוהאן ה-22 שילם על כך בחייו שלו. בשלהי המאה ה-19, עם התפתחות מערכת המשפט במדינות רבות ובפרט בארה"ב, ועם התמקצעות הרופאים בתחומם, מטופלים שנפגעו עקב רשלנות רפואית החלו להגיש תביעות לפיצויים.

בישראל מסתמנת בשנים האחרונות עלייה משמעותית בהיקף תשלומי הפיצויים בגין תביעות רשלנות רפואית אף שהנושא מעורר גם לא מעט חילוקי דעות.

מהי בכלל רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתקיימת כאשר נותן שירות רפואי (רופא, טכנאי מעבדה, בית חולים, קופת חולים, אח, רוקח וכדומה) מתרשל, כלומר לא נוקט בזהירות הסבירה המצופה והנדרשת ממנו, וכתוצאה מההתרשלות נגרם נזק למטופל (ובלשון משפטית – "קשר סיבתי"). הרשלנות מגוונת ויכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ושונות, למשל, טיפול שגוי, אי-מתן טיפול, איחור באבחון, אבחון שגוי ועוד. חשוב להדגיש שבתי המשפט לא בוחנים את המקרה במבחן של "חכמה לאחר מעשה", אלא במבחן הרופא הממוצע (ה"סביר") בשעת המעשה.

חשוב להדגיש שהרופא (או האח, או הרוקח, או טכנאי המעבדה או כל גורם רלבנטי אחר) הינו בשר ודם וכמו כל אדם גם הוא עלול לטעות. לא כל טעות מהווה רשלנות. מצד שני, יש פעולות של רופאים שייחשבו כרשלנות רפואית גם אם המטופל לא מודע לכך. מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית. אמת המידה לבחינת קיומה של התרשלות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת ובהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה.

רשלנות רפואית על פי החוק בישראל

בניגוד לתאונות דרכים, החוק הישראלי אינו מתייחס באופן ספציפי לרשלנות רפואית ותביעות מסוג זה נדונות בהתאם להוראות הכלליות של דיני הנזיקין. סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר רשלנות כך:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או … לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות … הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

במחקר שהזכרנו צוין כי הסיכוי של רופאים שעבדו במשמרות כפולות לטעות במרשם כפול מזה של רופאים שעבדו במשמרת בודדת. בנוסף, טעויות אנוש אינן מסתכמות רק במתן מרשמי תרופות בידי רופאים, אלא גם במקרים של מתן עירוי (אינפוזיה) למטופלים ובעיקר בקושי לאתר את התקלות באמצעות מערכות הבקרה הקיימות כיום בבתי חולים.

"With great power comes great responsibility" (ובתרגום לעברית: "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", מתוך ספיידרמן).

ההשלכות של רשלנות במתן תרופות עלולות להיות חמורות מאד: מפגיעות קשות ועד מוות.

הרשלנות הרפואית אינה דורשת כוונת זדון, אלא מדובר בד"כ בטעות אשר ניתן וצריך היה למנוע אותה.

נהוג לראות את אנשי הרפואה כ"גדולים מהחיים", גיבורים ומצילי חיים. מסיבה זו בדיוק נדרש מהם לנהוג כפי שאיש רפואה סביר היה נוהג בנסיבות המקרה.

בנוסף לתביעה אזרחית לקבלת פיצויים, נותן השירות הרפואי עלול להיות מואשם לפי סעיף 338 (א) לחוק העונשין ב"מעשי פזיזות ורשלנות", אשר קובע כי:

"העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים…

(7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;

(8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן".

מהם הגורמים לרשלנות רפואית במתן תרופות?

הגורמים לרשלנות במתן תרופות הינם שונים ומגוונים.

לעתים הרשלנות נובעת מעומס עבודה, עייפות או עבודה במשמרות ארוכות וכפולות. הדבר נכון גם לרשלנות למטופלים מאושפזים וגם בביקור במרפאה.

בנוסף וללא קשר לתקופת הקורונה, מאז ומעולם היו מקרים של טעויות אנוש.

כך למשל, תיתכן רשלנות כשהצוות הרפואי שוכח לרשום בגיליון המטופל שנתן לו תרופה בשעה מסוימת, מה שמוביל למתן כפול של אותה תרופה.

לעתים הרשלנות נגרמת בשל העברת מידע לקוי בעת חילופי משמרות.

לעתים הטעות הרשלנית נובעת מחוסר היכרות של הרופא עם הגיליון הרפואי של המטופל, רגישותו לתרופות שונות, מתן תרופות שאינן מתאימות לו או תרופות "מתנגשות" (כלומר מתן שתי תרופות במקביל שאינן יושבות בכפיפה אחת) או מתן תרופה לא מתאימה למצבו של החולה (במיוחד כשמדובר בתרופות לדילול דם או לקרישת דם).

תחום נוסף בו רשלנות הרפואית במתן תרופות הפכה לנפוצה הינו תחום הרפואה הפסיכיאטרית. בתרופות אלה (כמו גם בתרופות אחרות) נדרש מעקב קפדני, הן מבחינת התמכרויות והן מבחינת תופעות הלוואי והחמרת המצב הנפשי. בתרופות פסיכיאטריות, שימוש מופרז עלול לגרום נזק מוחי בלתי הפיך.

רשלנות רפואית כאמור אינה מוגבלת רק לרופאים, אחיות או מנתחים. לעתים הרשלנות הרפואית היא של הרוקח ובית המרקחת. גם על הרוקח מוטלת חובת זהירות כלפי הלקוחות שהוא משרת, ורוקח שהתרשל במתן תרופות עלול להיתבע בגין הנזקים שרשלנותו גרמה.

גם לרשלנות הרוקח יש סיבות שונות ומגוונות.

בעבר אחד הגורמים הנפוצים היה כתב יד לא ברור של הרופא שהוביל למתן תרופה שונה מהכתוב (כיום בד"כ המרשמים ממוחשבים מה שמפחית את מקרי הרשלנות שנבעו מסיבה זו). גורמים נוספים הם מתן תרופה שונה מהכתוב במרשם (כשהרוקח נותן תרופה שונה מהתרופה הנכונה שמופיעה במרשם, או שנותן אותה תרופה שמופיעה במרשם אך במינון שונה), רוקח שמציין מינון שגוי לתרופת מרשם ונותן הוראות שגויות, מתן תרופה שיועדה למטופל אחר, מתן תרופה שפג תוקפה, חוסר ריכוז, מתן תרופה ללא עלון לצרכן, אי-מתן הסבר במקרים שהיה צריך לעשות זאת וכיו"ב.

מה עושים במקרה של רשלנות רפואית במתן תרופות?

כאשר עולה החשד לנזק שנגרם למטופל לאחר שימוש בתרופות לא מתאימות, יש לפנות לעו"ד מומחה לרשלנות רפואית ע"מ שייבחן את המקרה ויבדוק אם אכן קיימת רשלנות. כמו כן, לצורך הגשת תביעה, בד"כ יש להצטייד בחוו"ד של מומחה בתחום הרלבנטי.

כדי שבית המשפט יקבל תביעה בעילה של רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח את הרשלנות, את הנזק, ואת הקשר הסיבתי, כלומר שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות.

הכותבת עו"ד בעלת נסיון של מעל 25 שנים בתביעות נזיקין כולל תאונות דרכים ורשלנות רפואית של נפגעים קשה ביותר (100% נכות).

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.