בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאדם שנפגע בגיל 54 בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה, סך של 9.5 מיליון ש"ח
בשנת 1996, אירעה לר', לקוח משרדנו, תאונת דרכים קשה. ר', נשוי ואב לשלושה ילדים נפגע בעת שנהג במכונית פרטית בעיר מגוריו בצפון הארץ והתנגש בעץ בצד הדרך. הוא פונה לבית החולים בנהריה כשהוא סובל מחבלה רב איברית בראש, בחזה, באגן ובגפיים. עקב חבלת הראש והדרדרות במצבו הוא הועבר לבית החולים רמב"ם. במהלך האשפוז נותר ר' מחוסר הכרה במשך מספר חודשים. בהמשך הוא הועבר לבית חולים "לוינשטיין" לאשפוז שיקומי, תחילה במחלקה לטיפול נמרץ ואח"כ במחלקה לשיקום נפגעי ראש למשך כ- 7 חודשים עד ששוחרר לביתו. לפי קביעת המומחים הרפואיים, בתאונה נפגעו גם זכרונו וגם כושרו הקוגניטיבי של ר'. מאחר והוא נותר עם פגיעה מוחית וקוגניטיבית, הוא לא היה מסוגל להעיד ואף מונה לו אפוטרופוס. מאיש בריא ומאושר הוא הפך נכה בשיעור 100% לצמיתות, כשעיקר פגיעתו הינה פגיעת ראש קשה.
מה המשמעות כאשר תאונת דרכים היא גם תאונת עבודה?
טרם התאונה, ר' עבד 32 שנים בחברת מוצרי תעופה. כשנה לפני התאונה הוא פרש מעבודתו וכ-5 חודשים לפני שנפגע, הקים עסק עצמאי של שירותי הסעדה (קייטרינג). בתקופה הקצרה שלפני התאונה הוא כבר הגיע לרווחים נאים, הוזמן לאירועים פרטיים וזכה במכרז לאספקת מזון בפסטיבל סוכות ותכנן לגשת למכרזים נוספים, אולם אז אירעה התאונה.
התאונה אירעה ביום ששי בבוקר, כאשר ר' היה ככל הנראה בדרכו לקניות בשוק. האדם היחיד שיכול היה לדעת את נסיבותיה המדויקות של התאונה הוא ר', אולם בעקבות פגיעתו הקוגניטיבית הקשה הוא לא היה מסוגל להעיד ואפילו לא לתת מידע לקרוביו.
התביעה הוגשה על ידנו נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, מבטחת הרכב בו נהג ר', לבית המשפט המחוזי בחיפה.
כלל טענה כי התאונה אירעה בעת שר' נסע בענייני עבודתו ולכן מדובר בתאונת עבודה. מטרתה של כלל היתה לטעון כי מהפיצויים שייפסקו לר' יש להפחית גמלאות "רעיוניות" שהיו יכולות להשתלם לר' מאת המוסד לביטוח לאומי אילו היה מכיר בתאונה כתאונה עבודה, ובכך להקטין את סכום הפיצויים שיהא עליה לשלם לר'.
התנהלות חריגה ויוצאת דופן מצד בא כוח הנתבעת
בסיום שמיעת הראיות, התיק נקבע לסיכומים. אולם, באופן חריג הנתבעת, כלל חברה לביטוח, נמנעה מלהגיש סיכומים, גם כאשר ניתנו לה אורכות חוזרות ונשנות. לבסוף ניתן פסק-דין ללא סיכומים מטעם הנתבעת.
בפתח פסק-הדין, בית המשפט ציין, בצדק "התנהלות חריגה ויוצאת דופן מצד בא כוח הנתבעת שלא הגיש סיכום טענות עיקרי מטעם מרשתו, גם לאחר שנעתרתי לבקשותיו להאריך את המועד. בשלב מסויים הוא אפילו חדל לבקש זאת…".
בסופו של דבר בית המשפט התיר לנתבעת לסכם טענותיה אך ורק בקשר לראיות נוספות שהגישו התובעים (הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה, ודחיית התביעה ע"י המל"ל).
הפיצויים שנפסקו לר'
בפסק-הדין נפסק סכום של כ- 2.7 מיליון ₪ בגין הפסדי ההשתכרות של ר' בעקבות התאונה, כאשר בית המשפט העמיד את בסיס השכר על סכום של 17,000 ₪ לחודש (ובניכוי מס הכנסה, הסכום הינו 12,807 ₪), וקבע כי אלמלא התאונה יש להניח שר' יכול היה להמשיך לעבוד על גיל 70.
בפריט הנזק של עזרת הזולת בית המשפט פסק סכום של כ- 4.3 מיליון ₪, כאשר קיבל את עמדתנו כי ר' זקוק לעזרה צמודה ולהשגחה במשך 24 שעות ביממה. בין יתר הצרכים הסיעודיים בית המשפט הדגיש שר' סובל מחוסר שליטה חלקי על הסוגרים ואינו מסוגל להתהפך במיטה באופן עצמאי, ומשקלו כ- 100 ק"ג. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע שעובד זר אחד אינו מספיק לעמוד בנטל הטיפול בתובע והפתרון שנותן מענה לספק את צרכיו הינו העסקת מטפלת ישראלית או זרה שתגור עימו ובנוסף העסקת מטפל שיעבוד עם התובע במשרה חלקית בשעות הבוקר, וכן לקח בחשבון עלות של עובד מחליף למילוי מקומם של שני העובדים הקבועים בסופי שבוע ובחופשות. הפיצוי בראש נזק זה הועמד על סך 16,000 ₪ לחודש. בנוסף בית המשפט פסק פיצוי בסך 300,000 ₪ עבור עזרת בני משפחה.
עוד נקבע כי ר' זקוק לדירה ללא מדרגות או מצויידת במעלית רחבה למעבר כסא גלגלים. בדירה גם צריכים להיות פתחים רחבים וחדר שירותים ורחצה המותאם לכניסת כסא גלגלים. לזאת יש להוסיף, שבדירת נכה במצבו של ר', דרוש להקצות חדר למטפל ככל שהנכה מעסיק מטפל המתגורר בדירתו.
סה"כ נקבע פיצוי בסך של למעלה מ- 9.5 מיליון ₪ (ובנוסף חויבה כלל לשלם שכ"ט עו"ד) עבור פריטי הנזק הבאים:
הפסד השתכרות בעבר – 2,078,064 ₪
הפסד השתכרות בעתיד – 612,515 ₪
עזרת הזולת בעבר – 2,623,748 ₪
עזרת הזולת בעתיד – 1,401,655 ₪
עזרת בני משפחה – 300,000 ₪
דיור – 218,032 ₪
ניידות בעבר – 344,224 ₪
ניידות בעתיד – 220,000 ₪
ציוד, אביזרים ותרופות – 200,000 ₪
טיפולים פרה רפואיים – 306,751 ₪
טיפול קוגניטיבי נפשי – 675,664 ₪
הוצאות מוגברות (חשמל) – 20,000 ₪
מיזוג אויר – 36,000 ₪
שכר אפוטרופוס – 216,690 ₪
נזק לא ממוני – 233,315 ₪
הוצאות עודפות – 50,000 ₪
נזקים מיוחדים – 25,000 ₪
מהסכום הפסוק נוכו מקדמות שר' קיבל ("תשלומים תכופים") וגמלאות המוסד לביטוח לאומי.
בית המשפט ציין כי אף שהתאונה הינה תאונת עבודה, הוא אינו מפחית מהפיצויים וקבע שאין לנכות מהפיצויים המגיעים לר' ניכויים רעיוניים של קצבאות נכות מעבודה.
על פסה"ד הוגשו ערעורים הדדיים, שהסתיימו בפשרה.
משרד עורכי דין זלצר – עורך דין לנזקי גוף
