תביעות רשלנות רפואית בלידה מוגשות יותר ויותר בשנים האחרונות. חישוב פיצויים שיפסקו בעקבות נזק שנגרם לתינוק עקב רשלנות בלידה הם מהסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בדיני הנזיקין, בפרט במקרי קצה שבהם נגרמו לילוד פגיעות אנושות כגון 100% נכות, שיתוק מוחין (CP), פגיעה מוחית, פגיעה רב-מערכתית, פגיעות אורתופדיות וכו. היות וכעורכי דין אנו לא יכולים לתת מרפא, תפקידו הוא להבטיח את הפיצוי הגבוה ביותר שניתן להשיג בכדי לאפשר שיקום והקלה לנפגע ומשפחתו. המטרה המרכזית של החישוב היא להעריך במדויק את העלות הכלכלית של הפגיעה לטווח הארוך, ולהבטיח שמשפחת התינוק לא תקרוס תחת הנטל הכלכלי העצום של גידול ילד סיעודי לכל ימי חייו. מדובר בתהליך אקטוארי מורכב, המתבסס על נתונים רפואיים, תפקודיים וכלכליים של התינוק והמשפחה, ומוערך לרוב במיליוני שקלים.
האם רשלנות במעקב הריון היא רשלנות בלידה?
מבחינת תוצאה סופית, אין הבדל מהותי. רשלנות במעקב ההריון ורשלנות בלידה שייכות שתיהן לתחום הרשלנות הרפואית. יתרה מכך, לא מעט פעמים הגיעו אלינו לקוחות שחוו לידה קשה והיו בטוחים שהנזק שנגרם להם נגרם כתוצאה מרשלנות בלידה, ולאחר בחינת כל החומר הרפואי והתייעצות עם מומחים רפואיים בתחום, אנו מגלים שהרשלנות עצמה התרחשה בעיקר במהלך ההריון, ויש לבנות את התיק סביב הרשלנות של מעקב ההריון ולא של הלידה עצמה. מבחינת פיצוי ככל הנראה לא יהיה כל שינוי, אך מבחינת מהות חשוב ביותר להצביע היכן בוצע הכשל החמור ביותר שהוביל לנזק החמור שנגרם. נעיר כי לא מצופה מההורים להבין היכן בוצע הכשל וזהו תפקיד עורך הדין המלווה לאפיין את פרטי המקרה ולפנות למומחים הרפואיים המתאימים בכדי לקבל חוות דעת מקצועית.
למי זה מתאים?
בחינת אפשרות לתביעת רשלנות רפואית בנושא זה מתאימה למשפחות הסבורות כי במהלך ההריון, הלידה או סמוך לאחריה אירעו טעויות מקצועיות שניתן היה למנוע (כגון התעלמות מסימני מצוקה עוברית במוניטור, איחור בביצוע ניתוח קיסרי חירום, או שימוש רשלני במלקחיים / ואקום). ההליך מיועד למשפחות שלתינוקן נגרם נזק נוירולוגי או פיזי הרסני ובלתי הפיך, הדורש טיפולים שיקומיים ממושכים, סיעוד צמוד 24/7 והתאמות דיור. לפי הנוהל המקובל, בתי המשפט בוחנים האם קיים קשר סיבתי מובהק בין המחדל הרפואי לבין הנזק המוחי.
למי זה לא מתאים?
לא כל מקרה של סיבוך בלידה או נזק לתינוק נחשב כרשלנות. תהליך הבירור פחות מתאים כאשר הנזק נובע מפגם גנטי, תסמונת נדירה שלא ניתנת לגילוי, או סיבוך שלא ניתן היה לצפות או למנוע באמצעים סבירים. תביעות רשלנות רפואית בלידה מחייבות השקעה של עשרות אלפי שקלים בחוות דעת של טובי המומחים. לכן, מקרים של פגיעות קלות או זמניות (כגון שבר בעצם הבריח שמחלים במהירות ללא נכות צמיתה) אינם מתאימים לניהול מאבק משפטי מסוג זה.
התהליך בפועל
התהליך מתחיל באיסוף מסמכים רפואיים מלאים ממעקב ההיריון, רשומות חדר הלידה, תדפיסי מוניטור, והטיפול הראשוני בפגייה או בטיפול נמרץ ילדים. בתיקים אלו, עורך הדין ממנה מומחים רפואיים מהשורה הראשונה בעולם הרפואה – כגון נוירולוגים ילדים, מומחים למיילדות (גניקולוגים) ורופאי שיקום – בכדי שיבחנו האם בוצעה רשלנות. לאחר מכן המומחה הרלוונטי יכתוב חוות דעת משפטית שתוכיח את הרשלנות והיא תוגש כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה ולמעשה מהווה את "כרטיס הכניסה" לבית המשפט. לאחר קביעת החבות, נערכת הערכה כלכלית של ראשי הנזק על ידי אקטוארים: הוצאות רפואיות עתידיות, אובדן כושר השתכרות עתידי של הילד (לרוב עד גיל פנסיה), עזרת צד שלישי (סיעוד צמוד), בניית חדר מותאם לכיסא גלגלים, ציוד פרא-רפואי, ועוד. בתי המשפט משתמשים בלוחות היוון ונוסחאות אקטואריות כדי להעריך את הערך הכספי של ההפסדים העתידיים.
יתרונות וחסרונות
היתרון המרכזי וההכרחי של הליך תביעה במקרי קצה הוא קבלת משאבים כלכליים של מיליוני שקלים במקרים קשים למימון טיפולים, שיקום, ציוד רפואי וסיוע למשפחה לאורך שנים. פיצויים אלו יבטיחו כי גם לאחר שההורים יזדקנו, יהיה לילד הסיעודי גב כלכלי מלא. החיסרון או האתגר המרכזי הוא שמדובר בהליך ממושך שדורש התמודדות אגרסיבית בבתי המשפט מול עורכי הדין של בתי החולים וחברות הביטוח שלהם. ההליך כרוך בהשקעה כספית במומחים ובעומס רגשי.
טעויות נפוצות
טעות קריטית של משפחות היא ההמתנה במשך שנים עד שהילד "יגדל ונראה מה המצב". התיישנות בתביעות רשלנות של קטינים מסתיימת בהגיעם לגיל 25, אולם המתנה ממושכת גורמת לאובדן ראיות חיוניות. טעות שכיחה נוספת היא הניסיון של משפחות להעריך באופן עצמאי את סכום הפיצוי ללא מומחה שיקום שיכמת את הצרכים העתידיים המורכבים כמו עזרה סיעודית, רכב מותאם (ואן) והתאמות סביבתיות. בנוסף, פנייה לעורך דין שאינו בקיא בניהול ליטיגציה של תביעות 100% נכות, עשויה להוביל לפשרות נמוכות ומקפחות שאינן משקפות את חומרת הנזק.
שאלות נפוצות
איך מחושב אובדן כושר ההשתכרות העתידי של התינוק? במקרה של פגיעה קשה כמו שיתוק מוחין ששוללת לחלוטין את היכולת לעבוד, החישוב נעשה על בסיס השכר הממוצע במשק, תוך חישוב אובדן מלא עד לגיל הפרישה. בתי המשפט בוחנים חוות דעת מומחים לגבי חומרת הפגיעה והיעדר היכולת להשתלב בשוק העבודה.
האם הפיצוי כולל טיפולים רפואיים ושיקומיים עתידיים? בהחלט. החישוב האקטוארי כולל הערכה מדוקדקת של עלויות טיפולים רפואיים, שיקומיים ותרופתיים הצפויים לאורך חיי התינוק, החל מטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, דרך ציוד עזר מתקדם (כגון כיסאות גלגלים ממונעים), ועד עזרה סיעודית צמודה של מטפל אישי מסביב לשעון.
האם ניתן לקבל פיצוי גם על סבל נפשי של ההורים? כן. בתי המשפט מכירים בסבל העצום שחווים ההורים. אם הלידה עצמה הייתה טראומטית וסיכנה את חיי האם, היא עשויה להיות מוכרת כ"נפגעת ראשית" ולתבוע בגין נזקיה. כמו כן, ההורים תובעים כ"מיטיבים" (על העזרה שהם מעניקים לילד) וכיורשים במקרה חלילה של פטירת התינוק (שאז נפסקים פיצויים בגין כאב וסבל, ופגיעה באוטונומיה ובאובדן החיים).
מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים אם לפנות להליך משפטי? חשוב להבטיח את איסוף מלוא הרשומות הרפואיות ולוודא ייצוג משפטי בידי משרד בעל ניסיון מוכח בניהול תביעות נפגעים קשים בגין רשלנות רפואית בלידה. יש לשקול את העלויות הפוטנציאליות של חוות הדעת הרפואיות ולהבין כי מדובר במאבק שעשוי להימשך שנים, אולם תכליתו היא קיומית ומוחלטת עבור הילד הפגוע.
משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל כחוד החנית בתחומי נזיקין, תאונות דרכים קשות ורשלנות רפואית. במשרד פועלת כשותפה בכירה עורכת הדין גליה זלצר ליפשיץ, המכהנת בתפקידים מקצועיים (מ"מ יו"ר פורום נזיקין וביטוח) בלשכת עורכי הדין.
המשרד מתמחה בלעדית בייצוג תובעים עם נזקי גוף קטסטרופליים (100% נכות) המצריכים ניהול אסטרטגי חסר פשרות. לצד ניהול תיקי נכות אנושה, המשרד הוביל ומוביל תביעות היסטוריות בעלות משמעות לאומית, ביניהן ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, מוביל המשרד את תביעות הנזיקין הענקיות של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (בה הוגשה תביעת ענק בסך 415,000,000 ש"ח נגד הרשות). המשרד חבר בארגון בינלאומי של עורכי דין (CLG), המאפשר מתן ליווי משפטי וניהול הליכים מסחריים ואזרחיים מול גורמים ומוסדות בינלאומיים.
