איך תובעים בית חולים?

תביעה נגד בית חולים היא תביעה מורכבת מאוד, בפרט כאשר מדובר במקרי קיצון של רשלנות רפואית שהובילו לתוצאות קטסטרופליות כגון 100% נכות, פגיעה מוחית, שיתוק או מוות. מדובר במאבק משפטי מול עם פער גדול מובנה ביחסי הכוחות.

מצד אחד, בית חולים עם כל האמצעים הכלכליים, ביטוח, ידע רפואי ואינטרסים קולגיאליים ומהצד השני, הנפגע הבודד – ללא יכולות כלכליות (בהשוואה לבית החולים וחברות הביטוח) וללא הידע הרפואי להתמודד מול המערכת. לכן, תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים דורשת ידע משפטי מעמיק.

עו"ד המלווה ידרש לגבש אסטרטגיה נכונה למקרה הספציפי, ינחה או יסייע באיסוף תיעוד מקיף של כל הרשומות הרפואיות ויפנה למומחה מתאים בעבור חוות דעת הנדרשת להגשה לצד כתב התביעה ומהווה "כרטיס כניסה" לבית המשפט. בחירת המומחה המתאים היא קריטית ביותר לתביעה ולכן אין מקום להתפשר על מומחה ויש לאתר אך ורק מומחים בכירים מהשורה הראשונה.

בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם הצוות הרפואי פעל לפי הסטנדרט המקובל או שמא סטה ממנו באופן שהרס את חיי המטופל ומשפחתו.

למי זה מתאים?

כאשר מדברים על נפגעים קשים, תביעה נגד בית חולים מתאימה למטופלים או לבני משפחתם אשר ספגו נזק גופני אנוש ובלתי הפיך עקב טיפול רפואי לקוי, אבחון מאוחר של מחלה קשה, טעות במתן תרופות, ניתוח כושל או רשלנות בלידה. בתיקים אלו, השאלה המרכזית היא הקשר הסיבתי: האם התנהלות הצוות היא זו שדנה את הנפגע לחיים של תלות סיעודית.

גם בני משפחה של מטופל שנפטר יכולים לתבוע, כאשר קיים חשש שהמוות היה נמנע לו בית החולים היה עומד בסטנדרט רפואי סביר. תביעות מסוג זה הן הכלי העיקרי של המשפחה להבטיח פיצוי כלכלי למשך שארית חייהם עקב אובדן המפרנס.

התהליך בפועל

בשלב הראשון נדרש איסוף יסודי של מסמכים רפואיים מלאים מבית החולים ומקופות החולים, כולל תיק אשפוז, בדיקות דימות (CT/MRI), ותיעוד חדר ניתוח. כאשר מוסד רפואי משנה בדיעבד / מאבד מסמכים או לא מתעד בזמן אמת, עורך הדין יטען להיפוך נטל הראייה. כלומר, במקום שהתובע יצטרך להוכיח שבית החולים התרשל, בית החולים הוא שיצטרך להוכיח שלא התרשל.

לאוזן שאינה משפטנית אולי ישמע כאילו אין הבדל בין המצבים אך עבור התובע אלו חדשות נהדרות, שכן במקום להוכיח איפה הצד השני טעה, הצד השני צריך לשכנע את בית המשפט שלא טעה וכך בעצם מנוטרל חלק גדול מהפער במאזן הכוחות בין הצדדים.

במרבית המקרים, חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי מן השורה הראשונה בתחום הרלוונטי, המנתח את התיעוד ומוכיח את הרשלנות. לאחר הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי / השלום (בהתאם לגובה הנזק אותו תובעים), מתנהלים הליכי גילוי מסמכים, חקירות נגדיות נוקבות של מומחי בית החולים, ודיוני הוכחות. ההליך עשוי להימשך שנים, ולכן דורש אורך רוח וייצוג משפטי המנוסה בניהול תביעות ענק.

יתרונות וחסרונות

היתרון המרכזי והקריטי של הגשת התביעה הוא קבלת פיצוי כספי שמגיעים לכמיליוני שקלים בתביעות עם פגיעה קשה עבור אובדן כושר עבודה מוחלט, הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד לתוחלת חיים שלמה, וכן פיצוי על כאב וסבל עזים. בנוסף, תביעות אלו מחייבות לעיתים קרובות את המערכת להוביל לשיפור נהלים למניעת אסונות עתידיים. מנגד, ההליך כרוך בעלויות של חוות דעת, ובחשיפה אישית בדיונים.

ההוכחה מורכבת ודורשת התמודדות עם סוללות עורכי הדין של בתי החולים ומשרד הבריאות, ולכן אינה מתאימה למי שמחפש פתרונות מהירים או פשרות נמוכות.

טעויות נפוצות

טעות אנושה היא להמתין זמן רב מדי, דבר שעלול להוביל לאובדן ראיות ולהתיישנות התביעה (לרוב לאחר 7 שנים, ובקטינים 7 שנים מהגעתם לגיל 18). טעות נפוצה נוספת היא הסתמכות על זיכרון בלבד או הגשת תביעה ללא בניית תשתית רפואית איתנה, תחת ההנחה המוטעית ש"הנזק מדבר בעד עצמו".

יתרה מכך, נפגעים רבים טועים בבחירת משרד שאינו מתמחה במקרים קשים של רשלנות רפואית של 100% נכות, ומתפתים לפשרות מהירות שמקפחות אותם במיליוני שקלים.

שאלות נפוצות

תוך כמה זמן אפשר לתבוע בית חולים?

ברוב המקרים קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים ממועד האירוע או ממועד גילוי הנזק והקשר שלו לרשלנות. אצל קטינים, ההתיישנות נספרת רק מגיל 18 (כלומר, ניתן לתבוע עד גיל 25). למרות זאת, יש לאסוף מסמכים מיד, כדי למנוע היעלמות של ראיות.

האם כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות?

לא. בתי המשפט בוחנים אם ההתנהלות חרגה מסטנדרט הטיפול הסביר. במקרים שבהם קיימת תוצאה קשה אך הצוות פעל בהתאם לידע הרפואי המקובל ובמסגרת סיכונים ידועים (שהוסברו למטופל), הדבר לא בהכרח ייחשב לרשלנות. רשלנות מוגדרת כחריגה בוטה מהפרקטיקה.

האם חייבים חוות דעת מומחה כדי לתבוע?

כן. בניגוד לתאונות דרכים, בתביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים הדין מחייב את התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה רפואי פרטי מטעמו. זוהי דרישת סף קריטית כדי לבסס את העילה לתביעה.

האם ניתן לסיים תביעה בפשרה בלי להגיע למשפט מלא?

כן. במקרים רבים, כאשר עורך הדין מגיש תביעה מבוססת ואגרסיבית המגובה במומחים בכירים, בתי החולים יעדיפו לפנות לגישור ולסיים את התיק בפשרה. עם זאת, בתיקי נכות קשה, אנו מאמינים שאין להסכים לפשרה בשלבים מוקדמים לפני שמתברר מלוא הנזק, אלא רק מתוך עמדת כוח במהלך ההליך.

האם אפשר לתבוע גם את הרופא המטפל וגם את בית החולים?

כן. אך בעינינו לרוב אין בכך טעם למעט מקרים חריגים. בית החולים נתבע באחריות שילוחית על מעשי רופאיו, ופעמים רבות גם באחריות ישירה על מחדלים מערכתיים, כמו מחסור בכוח אדם, היעדר ציוד או כשלים בנהלים בין המחלקות.

טבעי שהנפגע / בני משפחתו ירצו לתבוע את הרופא המתרשל, אך עקרון הכיס העמוק בדיני הנזיקין מנחים את התובע לתבוע את הנתבע עם היכולת הכלכלית הגדולה ביותר, כך שמצד אחד התובע יוכל לקבל פיצוי, ומנגד הנתבע לא יקרוס כלכלית. חשוב גם לציין שהרופאים עצמם מוגנים למעשה, שכן הם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית.

כך שבכל מקרה לא יפצו מכיסם והדרך לטיפול אישי ומקצועי נגדם אפשרית באפיקים אחרים כגון תלונה למשרד הבריאות, לבית החולים וכו'.

משרד עו"ד זלצר הוקם בשנת 1969 על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל ופועל בישראל כחוד החנית בתחום נזקי הגוף, תאונות דרכים ותביעות רשלנות רפואית מורכבות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין.

למשרד מומחיות ומוניטין יוצאי דופן בייצוג תובעים עם נכויות קשות (100% נכות). לצד אלה, המשרד מנהל תביעות ענק בעלות חשיבות לאומית, כגון ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. כיום, מוביל המשרד את תביעות הנזיקין ההיסטוריות של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית.

המשרד הוא הנציג הישראלי הבלעדי בארגון הבינלאומי CLG, המאפשר שיתופי פעולה משפטיים וניהול הליכים בינלאומיים עבור לקוחותיו.