רשלנות רפואית באבחון שגוי מתייחסת למצבים שבהם מטופל מקבל אבחנה לא נכונה, מאוחרת או חסרה, באופן שעלול לגרום להחמרת מצבו או נזק נוסף. בתביעות מורכבות העוסקות בנכויות קשות ואובדן כושר עבודה מוחלט, הדיון המשפטי מתמקד בשאלה האם הצוות הרפואי התעלם מתמרורי אזהרה ופעל בניגוד מוחלט לסטנדרט המקובל במקצוע בנסיבות המקרה.
חשוב להבחין בין טעות רפואית אנושית שאינה בהכרח רשלנית, לבין התנהלות החורגת מרמת הזהירות המצופה מאיש מקצוע מיומן וסביר – התנהלות שלמעשה גוזלת מהמטופל את חלון ההזדמנויות להחלמה ודנה אותו לנכות קשה.
למי זה מתאים?
הנושא רלוונטי לנפגעים הסבורים כי מחלה, פגיעה או מצב רפואי אחר לא אובחנו בזמן, או שאובחנו באופן שגוי, וכתוצאה מכך נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך. לעיתים מדובר במחלות קשות כמו סרטן, אירוע מוחי או זיהומים חמורים, שבהם איחור באבחון עלול להשפיע על סיכויי ההחלמה ולהוביל לשיתוק או קטיעות איברים.
גם בני משפחה של מטופלים שנפטרו או ניזוקו קשות והפכו לסיעודיים בעקבות אבחון שגוי, מתעניינים לעיתים בהיבטים המשפטיים של המקרה, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי באמצעות פיצוי הולם.
למי זה לא מתאים?
לא כל תוצאה רפואית בלתי רצויה מעידה על רשלנות. יש מצבים שבהם גם טיפול זהיר ומקצועי אינו מונע סיבוכים או החמרה, במיוחד במחלות מורכבות או נדירות. הליכי תביעה בגין רשלנות רפואית הם מורכבים ביותר, ולכן אינם מתאימים למצבים שבהם הנזק חלף מבלי להותיר נכות צמיתה ומשמעותית.
בנוסף, מי שמתקשה להשקיע זמן ומשאבים באיסוף מסמכים, חוות דעת ודיונים ממושכים עלול למצוא את ההליך מורכב ושוחק, שכן מדובר במאבקים עיקשים מול גופים חזקים.
התהליך בפועל
הוכחת רשלנות רפואית באבחון שגוי מתבססת בדרך כלל על איסוף תיק רפואי מלא, סקירתו בידי מומחים רפואיים והשוואת ההתנהלות בפועל לסטנדרט המקצועי המקובל. בתיקי 100% נכות נדרשים מומחים מהשורה הראשונה שיבחנו את כל שלבי האבחון: בירור התלונות, הבדיקות שנערכו או שלא נערכו, הפענוח, ההפניות והמעקב.
בתביעות רשלנות רפואית יש צורך להראות קשר סיבתי בין האבחון הלקוי לבין הנזק, כלומר שהטיפול הנכון בזמן היה עשוי לשנות את התוצאה הרפואית באופן ממשי ולמנוע את האסון.
יתרונות וחסרונות
היתרון המרכזי בהעלאת טענת רשלנות רפואית בגין פגיעות קשות הוא אפשרות לפיצוי כספי במקרים המתאימים, אשר חיוני למימון הוצאות סיעוד, ציוד רפואי, והפסדי שכר של מיליוני שקלים. לעיתים ההליך המשפטי מוביל להפקת לקחים מערכתית ולשיפור נהלים.
מנגד, מדובר לרוב בהליך ארוך, מורכב ויקר, הדורש חוות דעת מומחים, התמודדות עם טענות נגדיות ועמידה בנטל הוכחה גבוה מול סוללות עורכי הדין של מוסדות הרפואה וחברות הביטוח.
טעויות נפוצות
אחת הטעויות הנפוצות היא הנחה שכל אבחון מאוחר הוא בהכרח רשלני, ללא בחינת נסיבות המקרה והמידע שהיה זמין בזמן אמת. טעות נוספת היא הסתמכות בלעדית על תחושת אי צדק אישית, ללא תיעוד רפואי מסודר וחוות דעת מקצועית. כמו כן, דחיית הבירור במשך שנים עלולה ליצור קושי ראייתי בשל אובדן מסמכים או זיכרון חלקי של המעורבים.
תביעות רשלנות מתיישנות על פי חוק, ולכן המתנה ממושכת עלולה להוביל לאובדן מוחלט של הזכות לפיצוי.
שאלות נפוצות
האם כל טעות באבחון נחשבת לרשלנות רפואית?
ברוב המקרים לא כל טעות באבחון מוגדרת כרשלנות, משום שהרפואה מבוססת על הסתברות ועל מידע חלקי בזמן אמת. רק כאשר מוכח שההתנהלות חרגה ממה שרופא סביר היה עושה בנסיבות דומות, ושקיים קשר בין הטעות לבין הנזק, עשויה להיקבע רשלנות. לכן בוחנים את התיעוד הרפואי, האפשרויות האבחנתיות שהיו זמינות והאם ננקטו בדיקות והפניות סבירות באותו שלב.
האם ניתן להוכיח רשלנות גם כשאין מסמכים רפואיים מלאים?
בדרך כלל קיומם של מסמכים רפואיים מקלים מאוד על הבירור. עם זאת, בתי משפט עשויים להתייחס בחומרה לחוסר תיעוד מצד מוסד רפואי כאשר קיימת חובה לתעד (עיקרון המכונה "נזק ראייתי"). במצבים כאלו, בית המשפט עשוי להעביר את נטל ההוכחה אל בית החולים, שיידרש להוכיח כי פעל כשורה.
כמה זמן יכול להימשך הליך משפטי בנושא אבחון שגוי?
ברוב המקרים הליכים בתחום זה נמשכים מספר שנים, לעיתים בין שנתיים לחמש ואף יותר, בהתאם למורכבות הרפואית והמשפטית. משך ההליך מושפע ממספר חוות הדעת, הצורך בחקירת מומחים, עומס בבתי המשפט ונכונות הצדדים להגיע להסכמות.
האם ניתן להגיש תביעה גם בשם מטופל שנפטר בעקבות אבחון שגוי?
כן, במקרים מסוימים עיזבון המנוח ובני משפחתו רשאים להגיש תביעה, בכפוף לדיני ההתיישנות ולנסיבות המקרה. ההוכחה מתמקדת בדרך כלל בשאלה האם אבחון נכון או מוקדם יותר היה עשוי לשנות את מהלך המחלה או את סיכויי ההישרדות.
משרד עו"ד זלצר פועל בישראל מאז 1969, הוקם על ידי עו"ד ד"ר פנחס זלצר ז"ל, ועוסק בעיקר בדיני נזיקין, תאונות דרכים ותביעות רשלנות. במשרד פועלת כשותפה בכירה עורכת הדין גליה זלצר ליפשיץ, המשמשת כממלאת מקום יו"ר פורום נזיקין וביטוח (ארצי) של לשכת עורכי הדין. התמחותו הייחודית של המשרד היא בייצוג נפגעי נזקי גוף קשים (100% נכות).
לצד אלה, המשרד מנהל תביעות ענק בעלות חשיבות היסטורית ולאומית, דוגמת ייצוג משפחות חללי אולימפיאדת מינכן (1972) ונפגעי אסון גשר המכביה. המשרד מוביל גם את ייצוגם של שורדי פסטיבל הנובה ומשפחות הנרצחים בתביעות הנזיקין נגד המדינה ונגד הרשות הפלסטינית (לאחרונה הוגשה תביעת ענק בסך 415,000,000 ש"ח).
המשרד משתתף בארגון הבינלאומי CLG, המאחד מאות עורכי דין ממדינות שונות, ומאפשר מתן שירות משפטי ללקוחות ישראלים וזרים גם בהליכים בינלאומיים. חלק מההליכים שבהם היה מעורב המשרד נדונו בפסיקות שזכו להתייחסות בבתי משפט ועיצבו את הפסיקה של מקרים קשים בדיני הנזיקין ובמסגרות אקדמיות, וכן לסיקור תקשורתי.
