קביעת אחוזי נכות והשפעתם על סכום הפיצויים

נפגעת בתאונה ונגרמו לך נזקי גוף? מנסה להבין "כמה כסף" מגיע לך בעקבות התאונה ואיך נקבע הפיצוי?

במאמר זה ננסה לסייע לך.

בקביעת אחוזי הנכות הרפואית נעשה שימוש בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 אשר מפרטים את רשימת הליקויים ואחוזי הנכות בגין כל מצב.

כאשר קיימים מספר ליקויים, הנכות היא משוקללת ולא מצטברת. למשל:

אם נקבעו לנפגע 80% נכות עקב פרפלגיה בצורה קשה, ו- 50% נכות עקב צלקות קשות בפנים, הנכות המשוקללת איננה 130%.

ואם נקבעו לנפגע 100% נכות עקב פרפלגיה מוחלטת (חוסר תנועתיות מוחלטת) ו- 50% נכות עקב צלקות קשות בפנים, הנכות המשוקללת איננה 150%.

לצד אלו, ישנם מקרי התרשלות בהקשר של מתן שגוי של תרופות. מדובר במגוון של מקרים, למשל, אבחון שגוי שמוביל להמלצה תרופתית שגויה, רישום שגוי (טעות דפוס) של הרופא בשם התרופה המומלצת או במינון המתאים, תגובה אלרגית לתרופה שניתנה ללא בירור מוקדם ועוד.

בנוסף, רשלנות רפואית במתן תרופות לעתים נגרמת ע"י גורמים שאינם רופאים, למשל רשלנות רפואית של רוקח בבית מרקחת.

בהמשך נסביר כיצד מחשבים את הנכות המשוקללת.

קביעת אחוזי הנכות רלבנטית לשאלה כמה "כסף" יפסוק בית המשפט

דיני הנזיקין מתווים את הדרך לתבוע פיצויים על נזקי גוף. פקודת הנזיקין (פקנ"ז), קובעת שמי שניזוק מעוולה בישראל זכאי לתרופה מאת עושה העוולה או האחראי לה. ובמילים פשוטות: פקודת הנזיקין מסדירה את "הדרך" של מי שנפגע בישראל לתבוע ולקבל פיצויים מהאחראי לנזק (וכאשר מדובר בתאונת דרכים הזכאות לפיצויים קבועה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המכונה חוק הפלת"ד).

מטרת הפיצוי הכספי היא "השבת המצב לקדמותו", ככל הניתן. לצורך כך, בית המשפט ינסה להעריך את שווי הנזק שנגרם לנפגע ויחייב את המזיק (שיכול להיות גם המבטח) לשלם לניזוק (מי שנפגע) פיצוי כספי אשר יעמיד אותו במצב דומה לזה בו היה, אלמלא נפגע.

חשוב להדגיש שהפיצוי הוא אישי ותואם את הנזק שנגרם ואת הנסיבות הספציפיות, למרות שבתי המשפט שואפים לקבוע אחידות בפיצויים. בית המשפט בוחן את כתבי הטענות וכמובן את הראיות שמוצגות בפניו, ובהתאם, קובע את גובה הפיצויים, לפי ראשי הנזק השונים.

על רגל אחת נציין שבד"כ הפיצויים שייפסקו בכל ראש נזק, הם נגזרת של הנזק הרפואי של הנפגע (אחוזי הנכות), הנכות התפקודית (שלא בהכרח חופפת לנכות הרפואית וגם היא נמדדת באחוזים), צרכיו של הנפגע והפסדיו כתוצאה מהתאונה. לקריאה מרחיבה יותר על ראשי הנזק ראו במאמר  "כל מה שצריך לדעת על פיצויים בגין נזקי גוף – המדריך לפגיעות נזקי גוף".

 

 

שופטים ועורכי-דין הם משפטנים ולא רופאים

כמובן שלא חידשנו כאן דבר לאיש, שופטים הם שופטים, ועורכי דין הם עורכי דין (ואף שיש מספר עורכי דין שהם גם רופאים בהשכלתם, הם לא מוסמכים לקבוע אחוזי נכות). אז איך בכל זאת יכול שופט לקבוע את נכותו הרפואית (והתפקודית) של הנפגע? הוא נעזר במומחים רפואיים.

לכן "השלב הראשון" בכל מקרה בו יש נזקי גוף, הוא לקבוע הנכות הרפואית באמצעות מומחים רפואיים. אם מדובר בתאונה שאינה תאונת דרכים, כל צד פונה למומחה מטעמו.

במקרה של תאונת דרכים, המומחים נקבעים וממונים ע"י בית המשפט.

כשאדם נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה, קיימות שתי אפשרויות. האחת – שהנכות נקבעת ע"י המוסד לביטוח לאומי, כלומר "נכות על פי דין". והשניה – ע"י מומחה מטעם בית המשפט, אך זאת בתנאי שוועדה של המוסד לביטוח לאומי טרם קבעה לניזוק נכות צמיתה).

בית המשפט נעזר במומחים רפואיים לקביעת הנכות, אך יחד עם זאת, הקביעה הסופית בעניין שיעור הנכות הרפואית והתפקודית לעולם מסורה לבית המשפט, שהוא הפוסק האחרון גם בשאלות אלה.

מי הם המומחים הרפואיים, ומי ממנה אותם?

"מומחה" – מוגדר בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 כ"מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר". המומחה הרפואי צריך להיות "מומחה בתחום מומחיותו" (כך למשל, אם מדובר ברשלנות בניתוח לב, לא ניתן להוכיחה ע"י חוו"ד של מומחה ברפואת שיניים).

כאשר מדובר בתאונת דרכים, בית המשפט ממנה מומחים מטעמו באותם תחומים בהם קיימת "ראשית ראייה" להוכחת הנושאים הרפואיים והנכויות. במקרה כזה אסור לניזוק (וגם לא למזיק, חברת הביטוח) לצרף חוות דעת פרטית של מומחה מטעמו אלא בית המשפט ממנה מומחה (או מספר מומחים) מטעמו להוכחת הנושאים הרפואיים.

כאשר מדובר בתביעת נזיקין שלא לפי חוק הפלת"ד, המצב שונה לחלוטין. במקרה כזה, כל צד פונה למומחה מטעמו. במאמר בנושא רשלנות רפואית עמדנו על כך שבמקרי רשלנות, ככלל, חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי, אשר משמשת כמעין "כרטיס הכניסה" בשערי בית המשפט. ללא חוו"ד בית המשפט עלול לדחות את התביעה.

המומחים הרפואיים מתייחסים לשיעור הנכות והצרכים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה.

לחוות הדעת של המומחה הממונה השפעה רבה על גובה הפיצויים. רצוי להגיע להסכמה בדבר זהות המומחה (יש מומחים אשר ידועים כנוחים יותר לנפגעים ומנגד יש כאלו אשר מזוהים דווקא עם חברות הביטוח).

עם זאת, לעולם הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי והתפקודי של הנפגע מסורה לבית המשפט (גם כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט).

במידה ובטרם הגשת התביעה כבר נקבעה לנפגע נכות צמיתה (נכות יציבה) ע"י המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות זו תחייב גם בתביעת תאונת הדרכים (במקרים מיוחדים ובתנאים מסוימים ניתן להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי).

לסיכום ביניים, היות והשופטים אינם רופאים, כאשר הם נדרשים לקבוע פיצוי, הם מסתמכים בד"כ על המומחים הרפואיים (אלא אם מצאו לנכון במקרה מסויים לסטות מקביעות המומחה הרפואי, בין למעלה ובין למטה) ובהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לנפגע, יקבע בהמשך גובה הפיצוי המתאים בעבור כל ראש נזק שקבע בית המשפט.

כיצד מחשבים ("משקללים") מספר נכויות?

נניח שלנפגע נקבעו מספר נכויות רפואיות: 80% (פרפלגיה) + 10% (צלקות) + 10% (קטיעת זרת).

אם היינו מחברים את האחוזים בצורה אריתמטית היינו מקבלים 100%.

אך חישוב נכות רפואית אינו חישוב אריתמטי אלא שקלול הנכויות, אשר נעשה באופן שונה.

מתחילים עם הנכות הגבוהה יותר ומחשבים באופן הבא:

נכות רפואית                                                                                                 נכות משוקללת

80% נכות רפואית (מתוך 100)                                                      80%

כעת נותרו לנו 20 אחוזים להמשך החישוב (20 = 100-80)   

10% נכות רפואית מתוך היתרה מהשלב הקודם (20)                   2%

כעת נותרנו לנו 18 אחוזים להמשך החישוב (18 = 20-2)   

10% נכות רפואית מתוך היתרה מהשלב הקודם (18)                  1.8%

                                  סה"כ נכות משוקללת                                83.8%  (ולא 100%)

ובדוגמא שאיתה פתחנו: אם נקבעו לנפגע 80% נכות עקב פרפלגיה ו- 50% נכות עקב צלקות, הנכות המשוקללת היא 90% לפי החישוב הבא:

נכות רפואית                                                                                                 נכות משוקללת

80% נכות רפואית (מתוך 100)                                               =                  80%

כעת נותרנו לנו 20 אחוזים להמשך החישוב (20 = 100-80)   

50% נכות רפואית מתוך היתרה מהשלב הקודם (20)            =                   10%

                                                            סה"כ נכות משוקללת                      90% 

הנכות הרפואית לעומת הנכות התפקודית

אחד מראש הנזק העיקריים שעל בסיסם בית המשפט פוסק את הפיצוי הוא ראש הנזק "הפסד כושר עבודה" או "הפסדי השתכרות". פיצויים אלו מגלמים את הפסדי ההכנסה שנגרמו לנפגע. ראש נזק זה הוא מרכיב עיקרי ומאוד משמעותי מסכום הפיצויים הסופי שיפסק.

במאמר "כל מה שצריך לדעת על פיצויים בגין נזקי גוף – המדריך לפגיעות נזקי גוף" דנו בהרחבה כיצד נקבע הפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות.

הפיצוי נקבע לפי ההפרש בין יכולת ההשתכרות שהייתה לנפגע לפני הפגיעה ובין יכולת ההשתכרות שלו לאחר הפגיעה, אם בכלל נותרה לו יכולת השתכרות. לדוגמא, אם הנפגע הרוויח לפני התאונה 10,000 ₪ לחודש ולאחר הפגיעה השתכרותו ירדה ל- 2,000 ₪ לחודש, בסיס ההפסד הוא 8,000 ₪ לחודש. ואם הוא איבד לחלוטין את יכולת ההשתכרות, כפי שבד"כ קורה בפגיעות קשות, בסיס ההפסד יהיה 10,000 ₪ לחודש (מבלי להתייחס כעת לעלייה הצפויה בשכר אלמלא הפגיעה).

הנכות הרפואית לא בהכרח זהה לנכות התפקודית

בתי המשפט פסקו לא אחת שייתכן פער בין מגבלות הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאות בדרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו, לבין יכולתו לתפקד, לעבוד ולקיים את עצמו. דרגת הנכות התפקודית (מכונה לעתים "נכות פונקציונלית") עשויה להיות בשיעור גבוה מדרגת הנכות הרפואית, או בשיעור נמוך ממנה. 

הנכות הרפואית מהווה מודד חשוב להכרעת הפגיעה בכושר ההשתכרות אך לא מודד יחיד או מכריע. בעוד שהנכות הרפואית נקבעת על-פי הממצאים הרפואיים שנגרמו עקב התאונה כשהם מתורגמים לאחוזים, הנכות התפקודית היא מידת ההגבלה של פעולות הנפגע עקב נכותו והיא פועל יוצא של גורמים נוספים כמו מקצועו של הנפגע, השכלתו, גילו, מידת ההשפעה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו מקצוע, מידת השפעת הנכות הרפואית על היכולת לשוב לאותו מקום עבודה, הימצאות מקום עבודה שבו מובטח שיוכל להמשיך ולעבוד, מצב התעסוקה בשוק הרלוונטי ונסיבות נוספות היכולות להשפיע על התפקוד של הנפגע.

כפי שכבר צוין, הפיצוי הוא אישי ותואם את הנזק שנגרם. לכן, בית המשפט בוחן איך הפציעה הספציפית משפיעה על הניזוק הספציפי. לשם המחשה, אובדן אצבעות בכף היד, כמעט ולא תפגע בכישוריו (ומשכורתו) של עורך-דין אשר יוכל להמשיך לעבוד לאחר שיקום, אך מנגד, אובדן אצבעות לכירורג מנתח יהיה משמעותי מאוד היות והוא לא יוכל להמשיך להתפרנס מניתוחים ללא אצבעות. כנ"ל אם מדובר בפסנתרן שאיבד את אצבעותיו.

במקרה כזה הנכות הרפואית על אובדן אגודל הינה 25% לאגודל ימין (או 20% לאגודל שמאל), אבל מבחינת המנתח או הפסנתרן הנכות התפקודית יכולה לעמוד על 100%.

מנגד, ייתכן והנכות הרפואית כוללת גם נכות בגין צלקות שלא מפריעות לתפקוד והן במקום מוסתר. במקרה כזה, סביר שבית המשפט יקבע שהנכות התפקודית נמוכה מהנכות הרפואית.

עצות חשובות

*  נפגעתם ואינכם יודעים מה לעשות? מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בעל ניסיון בתביעות נזיקין ותאונות דרכים, בשלב מוקדם ככל האפשר.

משרד עו"ד זלצר מייצג נפגעים (בלבד) בתאונות הקשות והמורכבות ביותר, כבר יותר מ- 50 שנים.

*  חשוב לפנות לבדיקה רפואית מקיפה ולשמור את התיעוד הרפואי. בית המשפט אינו רופא ומסתמך על ממצאים רפואיים ומכאן חשיבות התיעוד האותנטי המלא.

בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אסור לנפגע לצרף חוות דעת רפואית פרטית אלא בית המשפט ממנה מומחה (או מספר מומחים) מטעמו להוכחת הנושאים הרפואיים כולל שיעור הנכות והצרכים שנגרמו לנפגע כתוצאה מהתאונה. ע"מ שבית המשפט ימנה מומחה רפואי בתחום מסויים, על הנפגע להציג "ראשית ראייה" באותו תחום.

* בין אם הנתבע הוא אדם פרטי או מוסד, לרוב הפיצויים משולמים ע"י חברת הביטוח של המזיק וזו תעשה כל שביכולתה ע"מ למנוע את הפיצוי או לכל הפחות להפחית את סכום הפיצויים. לחברות הביטוח משאבים רבים, הן לרוב לא בוחלות באמצעים ושוכרות חוקרים פרטיים שלעתים מתחזים לאנשים תמימים. בסופו של דבר בד"כ מטרת חברת הביטוח לגרום להקטנת הפיצוי המגיע לנפגע. לכן היזהרו, חשדו בזרים ואל תמסרו מידע ופרטים שעלולים לשמש נגדכם.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים

רשלנות של רופא במתן תרופה

מאמרים רבים נכתבו בנושא של רשלנות רפואית, בעיקר בהקשר של רשלנות רפואית פרוצדואלית (ביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית כמו למשל השארת מחט בגוף המנותח, ניתוח האיבר הלא נכון, שימוש בפרקטיקה רפואית שאינה מקובלת וכיו"ב) ובהקשר של רשלנות רפואית אבחנתית (למשל איחור מאוחר של גוש ממאיר, פענוח שגוי של בדיקות שונות וכיו"ב).

תאונות וטביעות בים ובבריכה – גלגל הצלה משפטי

מאמרים רבים נכתבו בנושא של רשלנות רפואית, בעיקר בהקשר של רשלנות רפואית פרוצדואלית (ביצוע שגוי של פרוצדורה רפואית כמו למשל השארת מחט בגוף המנותח, ניתוח האיבר הלא נכון, שימוש בפרקטיקה רפואית שאינה מקובלת וכיו"ב) ובהקשר של רשלנות רפואית אבחנתית (למשל איחור מאוחר של גוש ממאיר, פענוח שגוי של בדיקות שונות וכיו"ב).

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור בהקדם
צרו קשר
שלום, כיצד נוכל לעזור?