כשרות משפטית: קטין, פסול דין, אפוטרופוס ומה שביניהם

נתחיל בסיפור קצר

 

שעת בוקר מוקדמת. אנחנו כהרגלנו במשרד. בחוץ – קורונה. במשרד – עובדים. מאז התפרצות המגיפה קיבלנו החלטה לצמצם מגע עם אנשים, רק מי שנחוץ מגיע. בכל זאת, מדובר במשרד בוטיק משפחתי ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בידוד מיותר.

אז הגעתי למשרד, גליה הגיעה לפניי. אני מברך אותה בברכת בוקר טוב והיא משיבה בוקר טוב עם חיוך.

שלא תבינו לא נכון, גליה מחייכת אלי כל בוקר, בכל זאת אני הבן שלה 😉 אבל עמוק בלב ידעתי שהחיוך שונה הפעם. הפעם זה חיוך של "יאללה שתה את הקפה שלך וכשתסיים בוא אלי, יש לי תיק להפיל עליך".

נו, מה הפעם? אני שואל.

והיא משיבה: אבא של נ' התקשר נסער. הוא גילה שנ' קנה רכב במכרז מכונס נכסים, ושילם עליו סכום עתק, באמצעות כרטיס האשראי של אביו (וכמובן ללא ידיעתו). האב המבוהל ביקש מאיתנו לסייע לו לבטל את העסקה ואת החיוב לפני שהוא יראה רכב חדש מחוץ לבית המשפחה (נ' אפילו לא נוהג). גליה מיד הרגיעה את אביו של נ': "אל תדאג, שלח לי את כל הפרטים ואנו נטפל בזה".

גליה גיבורה גדולה. כשהיא אומרת "נטפל בזה", היא למעשה מתכוונת ל-"דור יטפל בזה" 😊.

אז ככה נראה הבוקר שלי… כשיצאתי הבוקר מהבית לכיוון המשרד לא דמיינתי שאיאלץ להסביר למי שמכר לנ' רכב, שהוא רק חשב שהוא מכר רכב.

אז מה עושים עכשיו? מתקשרים ומבקשים לבטל את העסקה? שולחים מכתב? פונים לחברת האשראי? לבית משפט? מאיפה להתחיל? ביטול עסקה זה לא דבר פשוט, בטח לא כשמדובר בקניית רכב יוקרה. מישהו מדמיין ששיחת טלפון אחת שבה אסביר את הטעות ואבקש "להיפרד כידידים" תפתור את הבעיה? אלא שהסיפור נגמר בדיוק כך.

הודעה אחת, והעסקה בוטלה כלא הייתה. בלי התנגדות ובלי ויכוחים.

כיצד, אתם שואלים?

נחזור לזה בהמשך.

 

"קטין", "פסול-דין" ו"אפוטרופוס" – מיהם?

ע"מ להבין את המונחים פסול-דין / קטין (חסוי), אפוטרופוס, וכשרות משפטית, ניעזר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

סע' 1 לחוק קובע כי "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו" וסע' 2 קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

 

החוק מגדיר "קטין" כמי שטרם מלאו לו 18 שנה וקובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (במקרים מסוימים, כמו למשל כאשר הוגבלה אפוטרופסותו של אחד ההורים, בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס בעניינים מסויימים וכיו"ב).

 

"פסול דין" הוגדר כאדם "שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו" ובית משפט הכריז עליו כפסול דין.

 

בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס כאשר מדובר בקטין ששני הוריו מתו או הוכרזו פסולי דין (או שהאפוטרופסות לקטין נשללה וכיו"ב), כאשר מדובר בפסול-דין, כאשר מדובר באדם שאינו יכול לדאוג לענייניו דרך קבע או דרך ארעי. כמו כן ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שלא ניתן לזהות אותו ולעובר.

במינוי אפוטרופסות ניתנת עדיפות למי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו (ניתנת עדיפות לבן משפחה).

תפקידו של אפוטרופוס של קטין ופסול-דין הוא לדאוג לצרי הקטין (או פסול-הדין), לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו, לשמור כל נכסיו, לקבוע את מקום מגוריו ולייצג אותו. האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו אולם בפעולות שונות יש צורך באישור של בית המשפט, כמו למשל ברכישת או מכירת דירה, עסקת מקרקעין, פעולות משפטיות שהשווי שלהן עולה על 100,000 ₪ וכדומה.

 

פעולות של קטין ופסול דין – האם אפשר לבטל אותן ?

על דרך ההשאלה ניתן לומר שלצורך ביטול עסקה, שליפת קלף "פסול-דין" מקבילה בערך לשליפת קלף "צא מהכלא" במונופול. נסביר.

 

פעולה משפטית של קטין / פסול-דין טעונה הסכמת נציגו (מראש או בדיעבד), ואם נעשתה ללא הסכמה, ניתנת לביטול כאמור בחוק (למעט חריגים).

החוק גם קובע שפעולה משפטית של קטין / פסול-דין שהיא רכישת נכס באשראי, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי – אין לה תוקף ללא הסכמתו נציגו. בנוסף, פעולה של קטין / פסול-דין טעונה אישור של בית משפט אם היתה זקוקה לאישור כזה במידה והיתה נעשית ע"י הנציג.

 

במילים אחרות, כל אדם בישראל מעל גיל 18 כשיר לבצע פעולות משפטיות (למעט אדם שכשרותו נשללה או הוגבלה בחוק או בפסק דין).

בהגיעו לגיל 18 שנים, האדם הופך ל"בגיר" ועפ"י החוק הינו בעל כשרות משפטית להחליט ולבצע פעולות משפטיות בעצמו, אלא אם זכות זו נשללה ממנו. מי שאינו כשיר לבצע פעולות משפטיות יסווג במעמד המשפטי כפסול דין או חסוי, וימונה לו אפוטרופוס שיהיה אחראי על כשרות פעולותיו המשפטיות.

נציגיו של קטין (מתחת לגיל 18) או של פסול-דין הם הוריו או אפוטרופסיו.

אפוטרופסות על קטין פוקעת בהגיעו לב‏‏‏‏‏‏‎‎ַּגירות, ואפוטרופסות על פסול-דין פוקעת עם ביטול פסלותו על-ידי בית המשפט. אפוטרופסות על כל אדם פוקעת במותו.

באופן כללי, פעולה משפטית של קטין או של פסול דין שנעשתה ללא הסכמת נציגו היא פעולה הניתנת לביטול ע"י הנציג ואם אין נציג – ע"י היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה (ואם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי ממשלה על הפעולה – הפעולה ניתנת לביטול ע"י הקטין עמנו תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר).

פעולה שנעשתה ללא אישור של בית משפט, כאשר יש צורך באישור כזה, אין לה תוקף כל עוד לא אושרה.

 

אז איך מבטלים את עסקת קניית הרכב של נ' ?

נ' שנפגע בתאונה סובל פגיעה ראש קשה שבעקבותיה בית המשפט הכריז עליו פסול-דין ומינה את הוריו כאפוטרופוסים על גופו ורכושו, לצמיתות.

היות והוריו של נ', האפוטרופוסים, לא היו צד לעסקה, לא היה מודעים לה ובוודאי שלא הסכימו לרכישת הרכב באשראי, הפעולה בטלה.

עוד חשוב לציין שלעסקאות ששווין מעל 100,000 ₪ אין תוקף ללא אישור בית המשפט.

בד"כ די בשיחת טלפון אחת בה מבהירים ל"מוכר" את המצב המשפטי ע"מ שיבין שאין שום תוקף לפעולה המשפטית של פסול הדין ע"מ שיסכים לבטלה באופן מיידי.

 

 

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים

כשרות משפטית: קטין, פסול דין, אפוטרופוס ומה שביניהם

"קטין", "פסול-דין" ו"אפוטרופוס" – מיהם?
ע"מ להבין את המונחים פסול-דין / קטין (חסוי), אפוטרופוס, וכשרות משפטית, ניעזר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
סע' 1 לחוק קובע כי "כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו" וסע' 2 קובע כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

תאונות דרכים עם אופניים וקורקינט

נדיר להסתובב ברחובות ישראל בכלל ותל-אביב בפרט ולא לראות "כמעט תאונה" או אפילו תאונה של ממש, בה מעורבים אופניים חשמליים (או רגילים) או קורקינט חשמלי.
השנה היא שנת 2021 ונדמה שאם לא היה ברור עד עכשיו, הכלים החשמליים כאן בשביל להישאר. הם זולים (יחסית), נוחים, נגישים והגרוע מהכל – מהירים.