תביעת פיצויים נגד בית חולים

הצעת פיצויים לפני הגשת תביעה – בלוף או משב רוח מרענן?

ההצעה המפתיעה של בי"ח איכילוב – מקדמה בגובה 350,000 ₪ למשפחת הנפטר משה חרזי ז"ל. 

במהלך סוף השבוע האחרון נתקלנו בפרסום על כך שבית חולים איכילוב מציע מקדמה לפיצוי בסך 350,000 ₪ למשפחת הנפטר משה חרזי ז"ל, שנפטר בטרם עת בעקבות התרשלות קשה של בית החולים (ניתוק צינור מכונת הנשמה). 

כמו מרבית עם ישראל, אנו נעצבנו מאוד כששמענו על הרשלנות הרפואית של בית חולים איכילוב שהובילה לפטירתו של משה חרזי ז"ל. על פניו, קשה לטעון שאנו מופתעים שאסונות קורים בבתי חולים בכלל ובזמן משבר הקורונה בפרט. בתקופה זו הצוותים הרפואיים עובדים לילות כימים ונשחקים יום אחר יום. למעשה, אם נהיה כנים, נדמה שזה היה עניין של זמן עד שנשמע על מקרי רשלנות רפואית בבתי חולים הנובעים מהעומס הרב בשל מגיפת הקורונה.

המקרה של משה חרזי ז"ל עצוב, אך לצערנו, לא "חדש" לנו. עם ניסיון של יותר מ-50 שנים, בייצוג במקרים הקשים ביותר של תאונות דרכים, רשלנות רפואית ופגיעות גוף קשות, משרדנו נתקל לאורך השנים באין ספור מקרים טרגיים וקשים. גם הצוותים הרפואיים המוכשרים ביותר אינם חפים מטעויות. כך למשל, בימים הקרובים אנו עתידים להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים שערי צדק, בגין התנהלות רשלנית (שלא לאמר רשלנות פושעת) שהותירה תינוק בן יומו עם נכות צמיתה בגובה 100%, ואת אימו עם נכות צמיתה בגובה 75% בשל מחדלי הטיפול של בית החולים. כמו במקרה הטרגי שאירע למשה חרזי ז"ל, גם בענייננו ניתן ללמוד מהרשומות והדוחות הרפואיים, שצוות בית החולים התרשל קשות והתיעוד מהרשומות הרפואיות הותיר אותנו המומים. התביעה תוגש לבית משפט המחוזי בירושלים בימים הקרובים. זו דוגמא אחת מיני רבות. אפילו בזמן כתיבת שורות אלו משרדנו מנהל תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים איכילוב (לקריאה נוספת ראו המאמר על רשלנות רפואית ושרשרת טעויות של רופאים). 

בעניין משה חרזי ז"ל, התנהלות בית החולים הפתיעה, ובגדול. עוד בטרם משפחת הנפטר הגישה תביעה כנגד בית החולים איכילוב, בית החולים מיוזמתו הציע מקדמה לפיצוי בגובה 350,000 ₪. זהו מקרה חריג בנוף המשפטי שכן עד כה לא נתקלנו בבית חולים בישראל שהציע מקדמה לפיצוי בטרם הוגשה נגדו תביעה משפטית. בתאונות דרכים שמתבררות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, החוק עצמו קובע מנגנון של תשלום תכוף שהוא למעשה מקדמה על חשבון הפיצויים הסופיים. אך בתביעות רשלנות כולל רשלנות רפואית, יש להוכיח תחילה שבית החולים התרשל היות ואם נקבע שבית החולים לא התרשל, הרי שללא קשר לתוצאות הטרגיות של המקרה, הוא אינו חייב בפיצוי (לקריאה נוספת – מהי רשלנות רפואית ניתן לקרוא באתר משרדנו Zeltzer & Co).

אז מה עומד מאחורי הצעת בית החולים? מדוע שבית החולים יציע מיוזמתו פיצוי עוד בטרם הוכח שהוא התרשל? 

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מותו הטראגי של משה חרזי ז"ל הכה בתדהמה את הקהל הישראלי. זה לא מקרה של חולה קורונה שנפטר. זה מקרה רשלנות, גם אם חלקנו לא  הופתע לשמוע על מקרה כזה, בו בית החולים קרס מלחץ ושחיקה בשל מגיפת הקורונה, ובעקבות הקריסה, הלך לעולמו בטרם עת אדם שלא היה אמור למות. בתקופה זו, כשבית החולים ממילא מצוי תחת זכוכית מגדלת של התקשורת ושל עם ישראל, נדמה כי המעשה הנכון ביותר עבור בית החולים הוא "להנמיך את הלהבות". 

הצעת פיצוי כספי היא דרך פשוטה להנמיך את הלהבות.

כמובן שאין לנו באפשרותנו לדעת בדיוק עומד מאחורי הצעת בית החולים. מניסיון העבר, בתי החולים אינם פועלים מתוך טוב לב וסביר שהמחלקה המשפטית של בית החולים, המנוסה והבקיאה בכל הנוגע לפיצויים בשל רשלנות רפואית, מבינה כי במקרה כמו הטרגדיה שקרתה למשה חרזי ז"ל, הסיכויים שלא יצטרכו לשלם פיצויים הם אפסיים. לכן, מתוך הבנה שכך או כך על בית החולים יהיה לפצות את משפחתו של משה חרזי ז"ל, בית החולים העדיף להציע פיצוי מוקדם, שכן גם ככה סביר שישולם במהרה למשפחת הנפטר. 

לדעתנו, הגיעה השעה שהתנהגות כזו תהיה הכלל, ולא היוצא מן הכלל. אנו רוצים לקוות שמדובר במשב רוח מרענן, ולא בלוף תקשורתי חד-פעמי.

האם הפיצוי יסתכם בפיצוי המוקדם?

סביר להניח שנציגי בית החולים מודעים לכך שהפיצוי לא יסתכם בסכום המקדמה שהוצעה, אך הצעתם מהווה לכל הפחות פתח לתחילתו של משא ומתן בין בית החולים לבין למשפחת הנפטר באמצעות באי כוחם. במצב זה, הצדדים למעשה יכולים "לדלג" (נכון לעת זו) על הגשת תביעה לבית המשפט כנגד בית החולים איכילוב ולקצר הליכים משפטיים שסביר ואם יתקיימו, ימשכו שנים ארוכות. אפשרות דילוג זו אינה קיימת בכל מקרה, היות ולעתים לא ניתן לנהל מו"מ ענייני בטרם הגשת תביעה משפטית.

לא אחת תביעות משפטיות, ובכללן גם תביעות רשלנות רפואית, מסתיימות בהסדר מחוץ לבית המשפט (פשרה). במקרים אלו, חשוב מאד לקבוע במפורש עם עורך הדין שהוא אינו מוסמך לקבל/לדחות הצעת פשרה על דעת עצמו אלא בהסכמת הלקוח. על עורך הדין לבחון ולהסביר את הפשרה המוצעת ללקוח ולהמליץ ללקוח כיצד לנהוג בהתאם לניסיונו, אך כאמור, ההחלטה הסופית צריכה להיות של הלקוח בלבד.

מה יותר משתלם? הגשת תביעה או הגעה לפשרה?

במאמרנו "כל מה שצריך לדעת על פיצויים בגין נזקי גוף – המדריך לפגיעות נזקי גוף" הוסבר שאין נוסחה קבועה לאמוד מראש את הפיצוי הכספי, אך ניתן להיעזר בכמה כללי אצבע פשוטים: ככל שהפגיעה קשה יותר, גיל הנפגע צעיר יותר (תוחלת החיים ארוכה יותר – כלומר שהוא "צפוי" לחיות כמה שיותר שנים) והפסד ההכנסה גדול יותר (כלומר – גובה המשכורת טרם הפגיעה היה גבוה), כך גם הפיצוי שיקבע יהיה גבוה בהתאם. זאת משום שתאונות קשות עם נכות קשה לרוב ימנעו מהנפגע להשתכר באופן עצמאי כפי שהשתכר טרם התאונה הקשה. במקרים בהם הנפגע נפטר, עיזבונו ותלוייו הם שיקבלו את הפיצויים. במקרה כזה, העזבון/התלויים זכאים לפיצוי בגין הפסדי השכר ב"שנים האבודות". בתביעות מסוג זה לעתים קל יותר להגיע לפשרה.

השנים האבודות הן אותן שנים שבהן קוצרו חייו של הנפגע. אלמלא העוולה, הנפגע היה ממשיך להשתכר עד לגיל הפרישה וממשיך ליהנות מכספי פנסיה, קצבת זקנה וכיו"ב עד לתום תוחלת חייו.

אם הנפגע נפטר כתוצאה מעוולה (במקרה שלנו – רשלנות בית החולים), זכות תביעתו יכולה להיות ממומשת על ידי עיזבונו והעיזבון זכאי לתבוע את הפיצויים שהנפגע היה זכאי להם. אם הנפגע נפטר והותיר אחריו תלויים (בן-זוג, הורה או ילד), התלויים זכאים לפיצויים עבור נזקי ממון (אובדן תמיכה כספית) שנגרמו להם עקב מות הנפגע.

כמובן שאם ניתן להגיע בפשרה לסכום ריאלי, כלומר הסכום שצפוי שייפסק בבית המשפט או סכום קרוב לכך, אין כל יתרון לגרור את הלקוחות למאבק משפטי ארוך ומייגע, ולהוצאות משפטיות מיותרות. 

על עורך הדין לבחון במיומנות את הנזקים שנגרמו לנפגע ולכלול אותם בכתב התביעה בכדי לדרוש את הפיצויים המגיעים. כל מקרה נבחן לגופו, ממש כמו כפפה ליד. מיומנות זו של עורך הדין חשובה ביותר ומומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקיא בתביעות נזיקין ובעל ניסיון רב, מאחר וטעות בשיקול הדעת של עורך הדין עלולה לגרום ללקוח הפסד כספי ניכר.

עצות חשובות

  •  חשוב מאד לבחור בעו"ד בקיא ובעל ניסיון רב בתחום, מאחר ורוב הסיכויים שהוא יגיע לתוצאות גבוהות באופן משמעותי לעומת עו"ד חסר ניסיון. הדבר מקבל משנה חשיבות בתביעות נזיקין, בהן ניהול כושל עלול להביא לדחיית התביעה לחלוטין. 
  • בתביעות נזקי גוף מומלץ לשמור תיעוד מלא של כל האשפוזים והטיפולים שניתנו לנפגע, ולקבל את הרשומות הרפואיות המלאות. כמו כן יש להקפיד לשמור קבלות ואסמכתאות בגין כל הוצאה שנגרמה בעקבות התאונה, מקטנה ועד גדולה.
  • גם אם אינכם בטוחים אם מגיע לכם פיצוי – התייעצו עם עו"ד. 

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

.

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים

כל מה שצריך לדעת על נוטריון

מה הם שירותי נוטריון? מה עלותם וכיצד נקבע השכר? מה חשוב לדעת כשמחפשים נוטריון? מה עושים כשנדרש ידע בשפה זרה? האם צריך לתרגם מסמכים לפני