תאונה עם אופניים חשמליים  – את מי תובעים? האם חשוב מי אשם? האם חייבים ביטוח חובה?

נדמה שמהתופעה הזו אף אחד כבר לא יכול להתעלם, הכלים החשמליים – הקורקינטים והאופניים – הפכו לאמצעי תחבורה נפוץ ביותר.   אז מה עושים כאשר מעורבים בתאונה עם אופניים חשמליים?  

מתייעצים עם עורך דין מומחה ומנוסה בתחום!

רקע כללי

השימוש בכלים החשמליים הולך וגובר מידי שנה. אם בעבר עוד היה נדמה שהמשתמשים הבלעדיים של הכלים החשמליים הם בני ובנות הנוער, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה גוברת של שימוש בהם, כאשר קהל המשתמשים באופניים החשמליים כולל ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. הכלים הללו נחשבים לכלי תחבורתי נגיש, זול ו"ירוק". השימוש בהם מקל על ההתניידות בכבישים העמוסים ונראה כי הרשויות המקומיות תומכות ומעודדות שימוש בכלים אלו, ובמקומות רבים יש שבילים ייעודיים לאופניים.

אך לצד הטוב יש גם רע, ומידי יום כמעט אנו שומעים על תאונות עם אופניים חשמליים או קורקינטים.
מטבע האדם, כולנו בטוחים ש"לי זה לא יקרה", "אני זהיר", "כל עוד אהיה ערני לא יקרה לי כלום".
לצערנו, המציאות והסטטיסטיקה, מציגות תמונה שונה לחלוטין.

אז מה עושים כשמעורבים בתאונה עם כלי חשמלי?

ככלל, מומלץ לתעד את המקרה ומקום התאונה, לצלם את זירת התאונה ולבקש את פרטי עדי הראיה. ייתכן ובעתיד יהא צורך בעדותם.
חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולציין הכל. בדגש על הכל. לעיתים, בד"כ בפגיעות קלות יותר, מיד לאחר תאונה האדרנלין משפיע על הגוף ומאלחש את הכאב, ורק בחלוף הזמן הנפגע מתחיל להרגיש כאבים והנזק שנגרם מתבהר. חשוב מאוד לשמור התיעוד הרפואי ולא להתבייש לבקש שיהיה רשום הכל ברשומות הרפואיות. יש לזכור שבית המשפט אינו רופא ומסתמך על ממצאים רפואיים ומכאן חשיבות התיעוד האותנטי המלא. באופן טבעי, ככל שיש יותר ממצאים רפואיים, והנזק גדול יותר, הסיכוי לפיצוי גדל אף הוא.
אז את מי תובעים, וכיצד?

המצב החוקי והמשפטי

המחוקק עדיין לא התייחס לשאלה האם אופניים חשמליים נחשבים רכב מנועי.

אם לא מדובר ב"רכב מנועי", החובות שחלות על בעלי רכב מנועי (כמו ביטוח חובה, רישיון נהיגה, רישיון רכב, טסט שנתי…) אינן חלות על רוכבי האופניים החשמליים. אך מה אם מדובר ב"רכב מנועי"? האם אפשר לרכוש ביטוח חובה? האם חייבים רישיון נהיגה?
במצב זה, כאשר הסטטוס המשפטי של כלים חשמליים לא מוגדר בחוק, הכאוס משתולל.

בתי המשפט השונים (בתי משפט השלום והמחוזי) קבעו קביעות סותרות בענין זה. בפסקי דין מסויימים נקבע שמדובר ב"רכב מנועי", ובאחרים נקבע שלא מדובר ב"רכב מנועי", וכך גורלם של הנפגעים היה תלוי בזהות כל שופט ודעתו הפרטית, וכולם המתינו להכרעת בית המשפט העליון.

האם יש בכלל משמעות לסיווג האופניים החשמליים כרכב מנועי לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
בוודאי. יש לכך חשיבות מכרעת.

לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הידוע גם בשם "חוק הפלת"ד" או "חוק הפיצויים") :
"המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב".
החובה לפצות את הנפגע היא מוחלטת (לא חשוב מי אשם).

אם כן, מהו רכב מנועי?

לפי חוק הפיצויים, "רכב מנועי" או "רכב" הינו:
"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
כלומר ההגדרה הבסיסית כוללת ארבעה רכיבים: רכב; הנע בכוח מכני; על פני הקרקע; ועיקר ייעודו לתחבורה יבשתית. בנוסף נקבעו מצבי ריבוי ("לרבות") ומצבים ממעטים ("למעט").

חוק הפיצויים הוא חוק סוציאלי, כלומר שאין חשיבות לשאלת האחריות והאשם. במידה ורכב מנועי גורם פגיעה בגוף, הנפגע יקבל פיצוי מבלי לבדוק "מי אשם" (ישנם חריגים בודדים לכלל זה).
מנגד, במידה והתביעה תידון בהתאם לפקודת הנזיקין, בית המשפט יבחן בשלב ראשון את שאלת האחריות ("מי אשם?"), ורק במידה והנפגע לא אחראי לתאונה, הוא יפוצה בהתאם לנזק שנגרם לו, בהנחה שיהיה לו ממי להיפרע.

הסיווג קובע את סוג התביעה, את זהות החייב בפיצוי וכן יש לו השלכה על גובה הפיצוי.

אם אופניים חשמליים מהווים "רכב מנועי", יוצא שבתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים כדין מי שנהג ללא ביטוח והוא לא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב.
ואילו בתאונה בה אופניים חשמליים פוגעים בהולך רגל, הולך הרגל יכול לקבל פיצויים מקרנית (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), וקרנית תוכל לתבוע את רוכב האופניים החשמליים ("לחזור אליו").

לעומת זאת, אם אופניים חשמליים לא מהווים "רכב מנועי", בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים יהא כדין הולך רגל, ואם נפגע פגיעת גוף הוא זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב (ובמקרה של תאונת "פגע וברח", יהא זכאי לקבל הפיצוי מקרנית).
אולם אם מדובר בתאונה בה הולך רגל נפגע מאופניים חשמליים, הולך הרגל לא יוכל להגיש תביעה מכוח חוק הפיצויים וייאלץ לתבוע את הנהג הפוגע מכוח פקודת הנזיקין. במקרה כזה הוא עלול להיוותר ללא פיצוי אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע, אם ייקבע שהוא עצמו אשם וכיו"ב.

במאמר מוסגר נציין כי קורקינט מכני אינו "רכב מנועי". כך קבע ביהמ"ש העליון בשנת 2010 (בין יתר הנימוקים לקביעה זו צוין כי עיקר ייעודו של הקורקינט המכני אינו תחבורתי והוא נועד למשחק ושעשוע, הוא נרכש בחנויות צעצועים, מוגבל לנסיעה למרחק קצר ביותר בשכונת המגורים, הוא מוגבל בכמות הדלק ובמרחק הנסיעה ועוד. נימוקים אלו לא בהכרח יעמדו ביחס לקורקינטים החשמליים בהם של התקופה הנוכחית).

הכרעת בית המשפט העליון: אופניים חשמליים לא מהווים "רכב מנועי"

ביום 12.10.2020 בית המשפט העליון הכריע, בפעם הראשונה, בשאלת סיווג האופניים החשמליים,
וברוב של 2:1 קבע שאופניים חשמליים אינם "רכב מנועי".

שופטי הרוב (כב' הש' י' עמית וכב' הש' ד' מינץ) הגיעו לתוצאה זו (אם כי מנימוקים שונים), בעוד שהש' ד' ברק ארז (מיעוט) סברה שמדובר ברכב-מנועי.
מפסק הדין עולה שהמדינה רוצה לעודד שימוש באופניים חשמליים, המהווים כלי תחבורה פופולארי, זול, "ירוק", ונגיש לחלקים נרחבים בציבור, שמפחית את עומס התנועה וקשיי החנייה, תורם להפחתת זיהום האוויר ולחסכון בדלק.

כב' הש' עמית ציין שרוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם. הולכי הרגל מהווים כ-10% אחוז מכלל הנפגעים, וברוב המקרים הפגיעה בהולכי הרגל קלה יחסית, ולרשותם עומד המסלול הנזיקי הרגיל. 

לפיכך, מדיניות משפטית רצויה והתכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החוק מובילות למסקנה שאין לסווג את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק. בכך יש כדי להיטיב עם רוכבי האופניים החשמליים, שנפגעים באורח קשה ולעיתים קשה מאוד, בתאונות המערבות אופניים חשמליים, והם גם רוב הנפגעים. בתאונות אלה מעורב על פי רוב רכב מנועי אחר, ובמצב דברים זה מבטחת הרכב תהיה חייבת בפיצוי על נזקיהם, כפי שהיא חייבת בפיצוי של הולכי רגל ורוכבי אופניים רגילים. לעומת זאת, אם אופניים חשמליים יוכרו כרכב מנועי, חברות הביטוח לא תצטרכנה לפצות את רוכבי האופניים החשמליים, ונפגעים אלה יישארו מחוץ להגנת החוק, גם כשנפגעו מרכב מנועי המבוטח כחוק בביטוח חובה.

השפעת פסק הדין על לקוח משרדנו

משרדנו מייצג את ע', קטין, בן 12.5 שנים ביום התאונה, שנפגע באופן קשה ביותר בתאונות דרכים כאשר רכב פגע בו בעת שרכב על אופניים חשמליים. ע', שהיה תלמיד מחונן לפני התאונה, סובל כתוצאה ממנה מפגיעת ראש חמורה על השלכותיה הקשות.

התביעה לפי חוק הפיצויים בשם ע' ואמו הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. התביעה הוגשה נגד הנהג הפוגע ומבטחת הרכב הפוגע (מנורה חברה לביטוח), וביטאה את עמדתנו (כפי שנקבעה בדעת הרוב) שאופניים חשמליים אינם רכב מנועי ולכן דינו של ע' כהולך רגל, אשר זכאי לתבוע פיצויים מהמזיק (מבטחת הרכב הפוגע).