בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לנערה צעירה סכום חסר תקדים בשל פגיעתה הקשה בתאונה.
מ', לקוחת משרדנו, נפגעה פגיעת ראש קשה בתאונת דרכים בשנת 2007 כשהייתה בת 18.5 בעת שנהגה ברכב בעיר מגוריה בצפון הארץ.
לפני התאונה, מ' הייתה תלמידה מצטיינת בעלת כישורים והישגים מרשימים. כבר בביה"ס בלטה בהישגיה הגבוהים, וסיימה בהצטיינות 5 יחידות לימוד במגמה ביולוגית. מצוינות זו המשיכה לקראת לימודיה האקדמאיים. לאחר שסיימה את ביה"ס התיכון מ' התנדבה לשירות לאומי, ובמקביל החלה ללמוד למבחנים פסיכומטריים לקראת לימודים אקדמאיים בתחום הביולוגיה.
עד התאונה מ' תפקדה וחיה ככל צעירה בריאה והגיעה להישגים מרשימים ביותר בהתחשב עם גילה הצעיר. אין ספק כי לאור כישוריה, כשרונה הרב והישגיה המרשימים בלימודים (הציונים הגבוהים, מצוינות), היה צפוי למ' עתיד מזהיר ועשיר אלמלא נפגעה.
מצב של "הכרה מינימלית" (MCS) אינו "מצב וגגטיבי" (צמח)
כתוצאה מהתאונה מ' אושפזה במשך חודשים רבים בבתי חולים שונים, ובתום הליך שיקום ממושך בבית לוינשטיין ברעננה היא שוחררה ושבה לבית הוריה, המטפלים בה באהבה ובמסירות.
מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט קבעו את נכותה הרפואית של מ' בשיעור על 100% לצמיתות. היא מוגדרת כחולה "בהכרה אך לא מתקשרת" במצב הידוע כ- Low (minimal) responsive state , אך היא איננה במצב של "צמח". לענין זה משמעות רבה הן בקביעת תוחלת החיים הצפויה והן בענין צרכי הנפגעת וגובה הפיצויים שנפסקו לטובתה.
המחלוקת סביב קביעת תוחלת החיים
בלב המחלוקת בבית המשפט עמדה שאלת תוחלת החיים של מ', כאשר חברת הביטוח טענה כי תוחלת חייה קוצרה בשיעור משמעותי ביותר בעקבות התאונה, וזאת במטרה להפחית מהפיצויים שעליה לשלם לנפגעת. אנחנו, כמובן, התנגדנו לכך. אף שקביעה בענין תוחלת חיים של נפגעים הינה קביעה סטטיסטית ולא מדויקת, הפערים בין הצדדים היו עצומים.
בנוסף למומחים הרפואיים בתחומים השונים (מומחה שיקום ומומחה בתחום הריאות), בית המשפט מינה מומחה גם לענין שאלת תוחלת החיים. מומחה זה (פרופסור זאב גרוסוסר) בדק את י' וציין כי תנאי המחיה שלה, הציוד שמשמש אותה, הטיפול התרופתי, הטיפול שניתן לה ע"י מטפלת אישית, ההשגחה הצמודה של שני הוריה והנגישות לקבלת שירות רפואי עונים בצורה משביעת רצון על צרכיה של י'. המומחה גם סקר את המאמרים הרפואיים שעוסקים בסוגית תוחלת חיים של חולים שסבלו מחבלות מוחיות קשות, והדגיש כי קביעת תוחלת החיים הנה נושא בעייתי, מאחר ואין בארץ סטטיסטיקה המתייחסת לאוכלוסיית הנכים נפגעי הראש בישראל. המומחה הדגיש שקיים קושי להעתיק נתונים ממדינות אחרות והוסיף כי קיימות מחלוקות גם בין מומחים בחו"ל בענפי הרפואה השונים.
המומחה שבית המשפט מינה בשאלת תוחלת החיים ציין שקיימות שתי אסכולות בשאלת תוחלת החיים של פגועי ראש קשים, האחת מחמירה ואחת מקלה.
לפי האסכולה המחמירה תוחלת החיים הצפויה לבחורות בגילה של מ', עם פגיעה דומה לשלה, קצרה באופן משמעותי לעומת תוחלת החיים הצפויה לבחורה בריאה באותו גיל.
מנגד, לדעת הרופאים הדוגלים באסכולה המקלה, תוחלת החיים של החולים במצבה של מ', אשר שורדים את השנים הראשונות לאחר התאונה, דומה לזו של האוכלוסיה הכללית.
במצב כזה, נקט המומחה בשיטת "יחלוקו" והעריך את תוחלת חייה של מ' ב- 42 שנים ממועד התאונה כלומר עד גיל 60.5.
בית המשפט אימץ את שיטת הפיצוי המשולב
הנתבעת, חברת הביטוח, ביקשה מבית המשפט לאמץ את האסכולה המחמירה, וטענה כי תוחלת החיים של אשה צעירה בגילה של מ', עם פגיעת ראש דומה, קצרה באופן משמעותי לעומת האוכלוסיה הבריאה ועתרה לכך שייפסק שתוחלת החיים של מ' היא 14 שנים בלבד, ובהתאם ביקשה שייפסק למ' פיצוי עתי בלבד, או פיצוי חד-פעמי נמוך מאד (לתקופה המקוצרת של 14 שנים בלבד).
בניגוד לדרישת הנתבעת, אנחנו עתרנו לכך שבית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם למ' פיצוי חד-פעמי למשך כל שנות העבר והעתיד ובנוסף דרשנו לחייב את הנתבעת להמשיך לשלם למ' תשלומים עתיים למשך כל ימי חייה.
בית המשפט קיבל את עמדתנו ובפסק הדין חייב את חברת הביטוח בפיצוי משולב. באופן זה נפסק למ' סכום חד-פעמי למשך כ- 20 שנים מיום פסה"ד (ולכל שנות העבר) ובנוסף נפסקו לה תשלומים עתיים החל ממועד זה ולמשך כל חייה, באופן שיהיה לה כסף בעתיד לטיפולה הסיעודי וליתר צרכיה, למשך כל חייה.
התוצאה – לאחר 6 שנים של התדיינות משפטית ומאמצים אדירים של משרדנו, נפסק למ' תשלום חד פעמי בגין עשרים השנים הבאות מיום פסק הדין, בגובה 9,238,036 ₪. בנוסף לתשלום החד-פעמי ישולמו למ' גם תשלומים עתיים למשך כל ימי חייה, החל מאותו מועד, בסכום של 30,834 ₪ לחודש, צמוד למדד, בתוספת שכר אפוטרופוס. כמו כן חברת הביטוח חויבה בתשלום להוריה בגין הפסדי השתכרות וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 13%.
מסכומי הנזק מנכים את המקדמות ששולמו למ' במהלך המשפט ("תשלום תכוף") וגימלאות המוסד לביטוח לאומי.
הפיצוי בגובה 9,238,036 ₪ מורכב מהפריטים הבאים:
הפסד השתכרות: 2,662,973 ₪
הפסדי פנסיה: ₪399,446
נזק לא ממוני: ₪203,285
עזרת זולת: ₪3,235,111
טיפולים רפואיים ופרה רפואיים: 562,313 ₪
ציוד (לא כולל ציוד מתכלה): 261,403 ₪
תרופות, מזון מיוחד תוך קיבתי וציוד מתכלה: 829,108 ₪
כביסה וייבוש: 19,638 ₪
ניידות: 628,285 ₪
מיזוג: 43,000 ₪
התאמת דיור: 557,520 ₪
עלויות נופש: 30,000 ₪
שכר אפוטרופוס: ₪100,000
המשמעות המעשית של השיטה המשולבת אותה אימץ בית המשפט הנה שאם אכן מ' תאריך ימים כשיטת האסכולה המקלה, יעמוד לרשותה סכום של למעלה מ- 30,000 ₪ לחודש לכיסוי כל צרכיה, וזאת למשך כל ימי חייה, בנוסף לתשלום החד-פעמי שחברת הביטוח שילמה לה.
