פסק-דין תקדימי: הכפלת פיצוי עבור דיור לצעיר שנפגע בטרם רכש בית

New zeltzer logo z&co

בית המשפט העליון בפסיקה תקדימית – הכפיל את הפיצוי עבור הוצאות דיור מתאים לנפגע שטרם רכש דירה לפני התאונה.

תקדים זה מצוטט עד היום בפס"ד רבים.

נ', לקוח משרדנו נפגע קשות עקב תאונת-דרכים בה נפגע בשנת 1983, עת שהוסע במכונית פרטית, שהייתה מבוטחת תחת פוליסה של חברת הביטוח "הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ". בעת שנפגע, היה נ' כבן עשרים, זמן קצר אחרי שחרורו המוקדם משירותו בצה"ל.

נ' השתחרר מצה"ל שחרור מוקדם בשל קשיי הסתגלות והחל בעבודה זמנית זמן קצר לפני התאונה ששינתה את חייו.

עד לתאונה נ' נהנה מבריאות פיזית טובה. הפגיעה שספג בתאונה היתה קשה ביותר והוא לקה בשיתוק מוחלט של פלג גופו התחתון (פרפלגיה) ובאובדן השליטה על סוגריו. בשל פגיעתו הקשה והמגבלות הנגזרות מכך, נקבעה לו נכות בשיעור 100% לצמיתות.

חומרת הפגיעה שינתה את מהלך חייו של נ'. הוא רותק לעגלת נכים, ציפיותיו לעתיד נתגמדו וחרף מיומנות לעצמאות מסוימת, שרכש בתהליך השיקום המותאם לנכים מסוגו, הוא תלוי בעזרת הזולת עד סוף ימיו.

פסיקת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את תביעת הפיצויים ופסק לטובת נ' פיצויים בפריטי הנזק השונים (כאב וסבל, עזרת הזולת, הפסדי השתכרות, התאמות דיור, ניידות וכיו"ב), אולם הסכומים שנפסקו בבית המשפט המחוזי נראו לנו נמוכים מהמגיע, ובהתאם להמלצתנו, נ' הגיש ערעור לבית המשפט העליון. גם הנתבעת הגישה ערעור על פסה"ד של בית המשפט המחוזי.

פסיקת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישה הנתבעת (חברת הביטוח), וקיבל את הערעור שהגשנו בשם נ', וקבע כי ב-2 פריטי הנזק המרכזיים (הוצאות דיור מתאים והוצאות ליווי ועזרה במשק הבית) יש להגדיל, במידה ניכרת, את הפיצויים שנפסקו לנ'. בנוסף, בית המשפט העליון קיבל את טענתנו שיש לחייב את המבטחת בפיצוי עבור הוצאות לדמי חברות במועדון ספורט.

הגדלת פיצוי בגין דיור מתאים למי שנפגע בטרם היתה לו דירת מגורים משלו

בפסק-הדין בערעור, בית המשפט העליון הגדיל באופן משמעותי את הפיצוי שנפסק לנ' עבור רכישת דיור מתאים, וזאת בגין "הכורח המיידי" שלו לרכוש דירה מתאימה למגבלותיו.

בפסק-דינו התקדימי, בית המשפט העליון קיבל את טענתנו כי עוד לפני התאונה, נ' עזב את בית הוריו אך עדיין לא הייתה לו דירת-מגורים משלו. לפיכך, משגילה נ' את רצונו שלא להתגורר בבית הוריו, הוא זכאי, גם אחר שנפגע, למגורים משלו. בנוסף קבע בית המשפט, כי הדירה המיועדת נ' צריכה להתאים למגבלותיו המיוחדות, כגון שדרכי הגישה ממקום חניית מכוניתו אל הדירה, ומרחב המחייה בבית פנימה (רוחב הפתחים והמעברים, שטחי החדרים  וחדרי השירותים וכדומה מתאימים ומספקים), יאפשרו לנ' תנועה נוחה בכסא גלגלים.

הפיצוי שנפסק בבית המשפט המחוזי לקח בחשבון רק את עלות השטח הנוסף (כ- 35 מ"ר) הדרוש לנ' מעבר לדירה רגילה לשם התאמתה למגבלותיו, אך לא לקח בחשבון פיצוי כלשהוא בגין ההשקעה הכרוכה ברכישת דירה. בענין זה בית המשפט העליון פסק:

"בצדק, לדעתי, טוען פרקליטו המלומד של המערער, עורך הדין פ' זלצר, שאי אפשר היה לה, לשופטת המלומדת, שלא להביא בחשבון את העובדה, כי עד שנפגע לא רכש המערער דירה למגוריו וכי הכורח לרכוש דירה כזאת לאלתר, שסיפוקו כרוך בהשקעת ממון רב, נוצר, מבחינתו, רק בעקבות ובגלל הפגיעה החמורה שהוסבה לו בתאונה.

הכלל הוא, אמנם, כי הניזוק איננו זכאי להעשיר על חשבון המזיק, ומקום שאופי הפגיעה מחייב את התאמת תנאי מגוריו למיגבלות שנגרמו לו בעטייה של הפגיעה, אין מזכים אותו בפיצוי אלא בגין ההפרש הכספי הכרוך בהחלפת או בהתאמת דירתו …  אך כלל זה מוטל על בית המשפט ליישם, בכל מקרה הבא לפניו, בהתאם לנסיבותיו העובדתיות המיוחדות ומתוך התחשבות בחולשותיו היתרות של הנפגע המסויים שעניינו עומד להכרעה; שכן בלא התייחסות לנסיבות האינדיווידואליות של הנפגע ושל מקרהו, לא יוכל הפיצוי לספק, באורח הוגן והולם, את צרכיו הפיסיים לדיור מיוחד, והמטרה של השבת מצבו, ככל האפשר, לקדמותו, לא תוגשם".

בית המשפט העליון קבע כי נכון לכאורה להניח, שגם אילמלא נפגע, נ' היה עתיד לרכוש דירת-מגורים, אך זהו רק צד אחד של המטבע. צדו השני הוא, שאילמלא נפגע, נ' לא היה לרכוש דירה לאלתר; במשך פרק זמן נוסף, עד שיישא אישה ואף לאחר מכן, עשוי היה להסתפק בדירה שכורה, ואף משהיה מחליט להתגורר בדירה שבבעלותו, יכול היה להסתפק, בתחילה, בדירה יותר צנועה, וכרוב בני האדם במקומותינו, לשפר את רמת מגוריו בהדרגה. אך מעת שנפגע אין עוד האפשרויות הללו פתוחות בפניו. היזקקותו של נ' לדיור המתאים למגבלותיו גררה הכרח לרכוש דירה, שמבחינת סגולותיה הריהי ניתנת להתאמה בעבורו, ולהשקיע ברכישתה ממון רב, שאיננו מצוי ברשותו ושסיכוייו להשיגו בהשתכרות מעבודתו פחותים במידה ניכרת משל אדם רגיל. הפיצוי שנפסק לו בגין הפסד השתכרות, והתועלת האפשרית שיפיק מעצם רכישתה של דירה, שערכה יישמר בידו, מחפים רק על חלק מן המאמץ הכספי הניכר, שמטילה עליו רכישתה של הדירה. לכן, נפסק, שבגין הכורח לרכוש דירה, אשר נוצר עקב הפגיעה, זכאי נ' לתוספת פיצוי.

בית המשפט העליון קבע שהגדלת הפיצוי שנפסק לנ' בגין היזקקותו לדיור מתאים תעשה עמו צדק, ואמד את תוספת הפיצוי ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי (9.11.86) לפי כלל הראיות שהובאו לגבי מחירי הדירות (שווי התוספת בערכי יולי 2020: 470,000 ₪).

קביעה זו של בית המשפט העליון מצוטטת בפסקי דין רבים בעניינם של נכים שנפגעו בטרם רכשו דירת מגורים.

הגדלת הפיצוי בגין עזרת הזולת לפרפלג

בית המשפט המחוזי אמנם פסק כי נ' לא יוכל לבצע בעצמו פעולות רבות (כגון שירותי קניות, בישול, ניקיון הדירה וסידורה, כביסות וכיו"ב). וכן קבע שנ' זקוק לעזרת מלווה, בעיקר לפעולות מחוץ לבית, שכן ברוב המקומות אין התאמה של דרכי גישה ושל שירותים אחרים הדרושים לנכה מסוגו, אך הוא העריך כי העזרה הדרושה לו תסתכם בארבע שעות ליום בממוצע, כולל שבתות וחגים.

בית המשפט העליון קיבל את טענתנו בערעור שהגשנו בשם נ' וקבע שהפיצוי שנקבע בגין הנזק אינו עומד ביחס נאות לצרכיו האמיתיים והממשיים של נ', להיזקק לעזרת הזולת בשכר לסיפוק רבים מצרכיו הבסיסיים, שכל-כולם הינם תוצאה ישירה מן הנכות הקשה שנגרמה לו בתאונה. בית המשפט העליון קבע כי הערכת כלל הצרכים, לעזרה בעבודות משק הבית ולעזרת מלווה מחוץ לבית, בארבע שעות ליום בממוצע, אינה מתאימה וכי היה מקום להעריכה בשש שעות ליממה בממוצע. עוד קבע כי לעניין עלותה של העזרה היה מקום, להביא בחשבון שפיצולה של העזרה הנדרשת לעבודות משק-בית ולעבודות ליווי, לשעות יום ולשעות לילה, לימי חול ולימי שבת ומועד, מהווה גורם מייקר, שיש להביאו בחשבון.

בית המשפט העליון אמד את תוספת הפיצוי ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי (9.11.86) והגדיל את הפיצוי בגין עזרת הזולת, מעבר למה שכבר נפסק, בתוספת ניכרת (שווי התוספת בערכי יולי 2020: כ- 900,000 ₪).

פסיקת פיצוי נוסף בגין חברות במועדון נכים

נוכח פגיעתו ונכותו הקשה, נ' זקוק לפעילות ספורטיבית עבור שמירה על כושרו הגופני ובעיקר שחיה היא הפעילות הגופנית המתאימה למצבו.

בבית המשפט המחוזי נפסק פיצוי עבור הצורך להקצות בביתו מקום ל"חדר כושר", אך מאידך לא נפסק פיצוי בגין פעילות בבריכות שחיה שיש בהן סידורים המתאימים לנכים בנימוק שהקצאת שטח ל"חדר כושר" בדירתו מהווה מענה לצרכיו לעסוק בספורט, ומכאן שאין הצדקה לפסוק לו פיצוי נוסף, לכיסוי הוצאות חברותו במועדון לנכים.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורנו גם בענין זה וקבע שלא יכול להתעורר ספק, וכך משתמע גם מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שהעיסוק בשחייה מהווה חלק מאותו עיסוק בספורט, שהוא חיוני לנ', ועל כן קיבל  את טענתנו ופסק פיצוי נוסף גם עבור הוצאות חברות במועדון לנכים.

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים