נתחיל בסיפור קצר עליו נרחיב בהמשך
ע', לקוחת משרדנו, נפגעה בתאונת דרכים כאשר רכבה על אופניים בדרך נמיר בתל-אביב ומכונית פגעה בה. במועד התאונה היא היתה סטודנטית בת 25. הפגיעה היתה קשה מאד והותירה אותה עם נכות קשה – 100% נכות לצמיתות ושיתוק חלקי ב-4 הגפיים (קוואדרופלגיה). היא היתה מאושפזת קרוב לשנה בבית חולים ולאחר הליך שיקום ממושך השתחררה לבית מותאם למצבה.
צרכיה של ע' נקבעו ע"י מומחה שיקום, שקבע, בין היתר, שהיא זקוקה למכונית שמתאימה למצבה (ואן אליו היא עולה עם כסא הגלגלים), דירה מתאימה לתנועה בכסא גלגלים ועם חדרים נוספים למטפלים, לציוד, לטיפולים וכיו"ב, טיפולים שונים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה וכיו"ב), ציוד מיוחד (כסאות גלגלים, קביים, מיטה מיוחדת עם מזרון נגד פצעי לחץ וכיו"ב). כמו כן, כמובן, נקבע צורך בעזרת הזולת בהיקף של 24 שעות ביממה לליווי, השגחה וסיוע ובנוסף עזרה לקניות, כביסה ונקיון.
באמצעות משרדנו ע' הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע. הליך משפטי אורך מספר שנים. בינתיים, לאחר השחרור מבית החולים, ע' עברה להתגורר בדירה מותאמת למצבה, כמובן עם מטפל צמוד, א'. במהלך הזמן נרקם קשר חם ומיוחד בין ע' ל-א', לפחות כך היא חשבה. א' הפך לאיש סודה והיא שיתפה אותו בכל סודותיה. ע' לא תיארה לעצמה שהיא הכניסה את השטן לביתה.
לימים, התברר שחברת הביטוח שילמה לא' 100,000 ₪ כדי "שיוכיח" לבית המשפט שמצבה של ע' הרבה יותר טוב משטענה בתביעה. לצורך "ההוכחה", א' נהג להקליט ולהסריט את ע' בתוך הבית ובמצביה האינטימיים ביותר, זאת בכדי לנסות לתפוס ולו רגעים בודדים בהם נדמה כי מצבה של ע' יותר טוב משדווח. התוצאה? בהמשך המאמר.
אז מה עושים?
כבר בפגישה הראשונה שלנו עם לקוח חדש אנו תמיד מזהירים אותו ואת קרוביו. בין אם מדובר בתאונת דרכים קשה, רשלנות רפואית או תביעת נזיקין אחרת, תמיד נזהיר מפני חברת הביטוח המעורבת בתביעה. הניסיון לימד שלחברות הביטוח אין "קו אדום" או "קוד אתי". מטרתן ברורה – לשלם לנפגע כמה שפחות פיצויים, ולכן הן לא בוחלות באמצעים. אם לא תהיו קשובים וחכמים, אתם עלולים להצטער. אל תבטחו בזרים ואל תנסו לייפות את הדברים. לא להגזים כמובן, אך גם לא להפחית מחומרת המצב.
למה חברות ביטוח?
כפועל יוצא של תביעות נכות קשה ו-100% נכות, בסופו של דבר חברות הביטוח הן שצריכות לשלם את הפיצויים. כך במקרה של תאונות דרכים, וכך אפילו אם התביעה היא כנגד רשות מקומית בשל מפגע בשטחה שגרם לנזק. בד"כ חברת הביטוח היא זו שתצטרך לשלם ולכן היא זו שתנהל את המאבק המשפטי "נגדנו", כלומר נגד הנפגעים.
במאמר זה נתמקד בעיקר במקרים של תאונת דרכים ומקרים של תביעות נזיקין, אך הטיפים וההגיון מאחורי המקרים, רלוונטיים לכל סוגי התביעות בהן מעורבות חברות ביטוח.
תאונות דרכים
תביעה בעקבות תאונת דרכים מתנהלת לפי חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975). החוק במדינת ישראל מחייב לרכוש ביטוח (ומכאן שמו, "ביטוח חובה").
במקרה של פגיעה, כאשר הנהג הוא הנפגע, הוא תובע את חברת הביטוח שלו (גם אם אינו אשם בתאונה).
כאשר נוסע ברכב נפגע, הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב בו נסע.
כאשר נפגע הולך רגל, רוכב אופניים או רוכב קורקינט, הוא תובע את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו. כאשר הולך רגל נפגע מ-2 רכבים או יותר, הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח של כל אחד מהרכבים לפי בחירתו.
במקרים מסוימים בהם אדם נפגע מרכב ללא ביטוח או שפרטי הביטוח לא ידועים לו (למשל בתאונות "פגע וברח"), הנפגע יכול לתבוע את "קרנית" (קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה עפ"י חוק הפלת"ד).
תביעות נזיקין
סע' 3 לפקודת הנזיקין (פקנ"ז), קובע שמי שניזוק מעוולה בישראל זכאי לתרופה מידי עושה העוולה או האחראי לה. ובמילים פשוטות: פקודת הנזיקין מסדירה את "הדרך" של מי שנפגע בישראל לתבוע ולקבל פיצויים מהאחראי לנזק. בסופו של דבר, כמעט תמיד מי שיחוב בנזק הוא חברת הביטוח של המעוול. לדוגמא, כאשר מדובר בפגיעה כתוצאה מרשלנות של רשות מקומית, ככלל, אם יוכחו על יסודות עוולת הרשלנות, הפיצויים ישולמו ע"י חברת הביטוח של הרשות המקומית. באופן דומה, אם מדובר בעובד שנפגע בעבודה ותבע את המעביד, חברת הביטוח של המעביד היא זו שתישא בחובת הפיצויים, וכדומה.
גם בתביעות נגד המדינה, התשלום יבוצע ע"י ענבל חברה לביטוח (חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה, שנותנת כיסוי ביטוחי באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה).
מה זה אומר שהתביעה מתנהלת מול חברת הביטוח? האם זה משפיע?
כן, כן, כן וכן. חברות הביטוח לרוב לא "ישחקו משחק הוגן". למה? כי הן אלו שצריכות לשלם את הפיצויים בסופו של דבר, לכן הן מנסות לעשות הכל בנסיון להתחמק מתשלום (ולכל הפחות, לצמצם ככל האפשר את סכומי הפיצויים שייפסקו). כיצד? גם באמצעים פסולים.
הגשתם תביעה? תיזהרו מ"חברים חדשים"
זוכרים שאמרנו בתחילת המאמר שלחברות הביטוח אין "קו אדום" או "קוד אתי"? אז הנה הסיפור המקומם המתאר את התעמרות חברת הביטוח בלקוחת משרדנו, ע':
בעת התאונה ע' הייתה סטודנטית צעירה בת 25. פגיעותיה החמורות גרמו לנזק רב בעמוד השדרה וחוט השדרה וכתוצאה מכך, נגרם לה שיתוק חלקי בארבעת גפיה (המינוח הרפואי – קוואדרופלגיה חלקית). היא סבלה מספאזם (טונוס מוגבר). לאחר השחרור מביה"ח ע' עברה להתגורר בדירה מותאמת למצבה.
משפחתה שכרה את שירותיו של א' כמטפל צמוד שיעזור לע' להתמודד עם מצבה הקשה והחדש, וכן מטפלים נוספים (שעבדו במשמרות).
פעולות שעד כה היו פשוטות כמו להתקלח או לגשת למקרר ולחמם אוכל במיקרו הפכו בלתי אפשריות. בעקבות פגיעתה, ע' נעזרה בכל פעולה יום יומית רגילה בעזרת מטפלים ומלווים ונזקקה להשגחה צמודה.
בשלב זה, ע' לא ידעה שהיא לא היחידה ששילמה לא' בעבור שירותיו. במהלך ניהול התביעה בבית המשפט גילינו שתאוות הבצע של א' לא ידעה שובע, ובעבור סכום של 100,000 ₪, הוא "מכר את נשמתו לשטן". א' שיתף פעולה עם חברת הביטוח וריגל עבורם. הוא צילם, הקליט ותיעד את ע' בעבור חברת הביטוח. מבחינת חברת הביטוח החישוב היה פשוט. חברת הביטוח האמינה שאם תשלם לא' 100,000 ₪ כדי לרגל אחרי ע' בתוך דירתה היא תוכל לחסוך מיליוני ₪. א' לא חשב פעמיים ושלח לחברת הביטוח את החומר שהצליח לתעד ולהשיג. א' אמר לע' שזה לא הוגן שבמצבה הקשה היא צריכה לעבור חקירות של חוקרים פרטיים, בזמן שהוא בעצמו ריגל בעבור חברת הביטוח.
כשהדבר נגלה לעיני בית המשפט, הוא נחרד.
כבוד השופטת גרסטל מבית המשפט המחוזי שדנה בתיק ציינה בפסק הדין שא' היה האדם שטיפל בע' מידי יום במשך 8 שעות כל יום בבקרים. א' ליווה אותה לבית המשפט, ישב מאחוריה במהלך כל הדיונים המשפטיים, סייע לה בעת התקפי ספאזם ותמך בה כשנזקקה.
הוא היה איש אמונה, איש סודה ומבחינת מסוימת, המשענת שלה. אלא שאז הסתבר שבמהלך המשפט, התקין א' מצלמת וידאו זעירה ובמשך שבוע שלם הסתובב בדירתה של ע' וצילם את כל תנועותיה כשהיא מתלבשת, מצחצחת שיניים או לומדת. השופטת ציינה ש"את "חומר הנפץ" הנ"ל מכר לחברת אבנר תמורת 100,000 ש"ח (!!!)"
השופטת ציינה בפסק הדין, שלדעתה בשל רצונו של א' להתעשר במהירות, הוא התעלם מהעובדות, עיוות את המציאות, ולא בחל בשום אמצעי להשגת מטרתו וקבעה כי עדותו של א' אינה אמת.
זו לא פעם ראשונה שחוקרים פרטיים של חברות הביטוח מנסים לעוות את המציאות. כך למשל הם מצלמים נפגע מתרגל הליכה עם או בלי קביים אך "חותכים" את ההקלטה ברגע שהנפגע מועד ונופל. או למשל, חוקרים מצלמים נפגע הולך ברחוב "לבד", כאשר מסתבר שהם "חתכו" את המלווה שהולך בצמוד לו. גם נתקלנו במקרים שחוקרים פרטיים הקליטו נפגעים או קרובים של נפגעים וערכו את ההקלטות בצורה משובשת שרחוקה מאד מהמציאות.
תארו לכם מה היה קורה לולא האמת הייתה נחשפת? כמה נזק היה יכול להיגרם לע' בגלל הניסיון המחריד של חברת הביטוח לערער על מצבה הרפואי באמצעות אמצעי כה פסול?
במקרה של ע', הסרט בו א' צילם את ע' מתרגלת הליכה על קביים הוצג למומחה הרפואי אשר קבע שמה שמוצג בסרט לא משנה דבר מבחינת קביעותיו, היות וע' סובלת מספסטיות גבוהה, כלומר גם אם היא מצליחה ללכת בעזרת קביים או בעזרת קב אחד, היא תמיד זקוקה להשגחה צמודה כי היא עלולה ליפול וההליכה שלה לא פונקציונלית. בדומה, אם במהלך החזקת כוס היא נתקפת בספאזם, הכוס תיפול ותכולתה תישפך.
כבוד השופטת גם מצאה לנכון לציין שהתובעת עשתה עליה רושם מצויין, רושם של בחורה שהחליטה שלא להיכנע לנכותה. גם בעדותה היא לא ניסתה לנפח את ממדי האסון שנחת עליה, ואמרה שהיא תנסה לעשות הכל לזכות בחזרה בעצמאות, גם אם מוגבלת.
בניגוד לעדות האמינה של ע', כבוד השופטת ציינה בפסק הדין שהעד א' התגלה במלוא חוסר אמינותו. "הרווח הקל שראה לנגד עיניו הסיטו מהדיוק והיורש והצמידו למטרה אחת – נסיון, לא כשר, להציג התובעת כרמאית. נסיונו זה נכשל כשלון חרוץ". כבוד השופטת ציינה שאין דבר שהתובעת לא הודתה בו מראש בעדותה, זמן רב לפני שנודע לה שהוסרטה והוקלטה.
אם חשבתם שזה היה "המהלך המלוכלך" היחיד של חברת הביטוח במקרה של ע' אז טעיתם. חברת הביטוח לא הסתפקה במעשיו המכוערים של א' ושלחה 3 חוקרים פרטיים, בניסיון לערער על מצבה של ע', והכל בכדי לצמצם את הפיצויים שיצטרכו לשלם.
בין השאר הם שלחו חוקרים פרטיים לבחון את הבגדים התלויים על חבל הכביסה מחוץ לבית המשפחה, כדי לבחון האם באמת יש לע' בעיה בשליטה בסוגרים. בנוסף הם בדקו את תכולת פחי האשפה 3 פעמים בשבוע כדי לבחון האם יש שם טיטולים. אותם חוקרים העידו בבית המשפט שלא ראו כמות כביסה חריגה על החבל או לא מצאו טיטולים בפח האשפה. כמובן שגם מהלך זה לא הצליח היות ובמהלך החקירה הנגדית של החוקרים הראינו שקיימים דוחות חקירה נוספים שלא הוגשו ע"י החוקרים.
אז אמנם המהלך של חברת הביטוח לא הצליח, אבל איך אתם הייתם מגיבים אם הייתם מגלים שמישהו מחטט לכם בפחים ובכביסה?
במקרה של ע' כבוד השופטת גרסטל קיבלה את עמדתנו וקבעה בפסק הדין שניסיון זה מצד חברת הביטוח והחוקרים מטעמה ראוי לכל גנאי. יתרה מכך, כבוד השופטת גרסטל הורתה על חקירה משטרתית כנגד חברת הביטוח וכנגד א' בשל התנהלותם הפושעת ופסקה לזכות ע' את מלוא נזקיה בסכום של כ- 8.5 מליון ₪.
עצות חשובות
* זכרו, לא משנה אם הנתבע הוא אדם פרטי, חברה, רופא, בית חולים או המדינה. לרוב, חברות הביטוח הן אלו שמשלמות את הפיצויים והן יעשו כל שביכולתן בניסיון למנוע את פיצוי או לכל הפחות להפחית את סכום הפיצוי. לחברות הביטוח משאבים רבים, הן לרוב לא בוחלות באמצעים ושוכרות חוקרים פרטיים שלא פעם מתחזים לאנשים תמימים. בסופו של דבר בד"כ מטרת חברת הביטוח לגרום להקטנת הפיצוי המגיע לנפגע. לכן היזהרו, חשדו בזרים ואל תמסרו מידע ופרטים שעלולים לשמש נגדכם.
* היזהרו מ"חברים חדשים" ומשאלות חשודות של אנשים שאינכם מכירים, גם אם נדמה לכם שהם שואלים מתוך דאגה או אמפטיות. פעמים רבות חוקרות או חוקרים מתחזים לסטודנטים שמראיינים לצורך עבודה באוניברסיטה או לצורך סקר, ו"על הדרך" שואלים על הנכה ועל פגיעתו. בד"כ אנשים לא אוהבים לשתף בצרות היום-יום ו"מייפים" את המצב בפני זרים. בסופו של דבר, ביום המשפט חברת הביטוח "תשלוף" את ההקלטה בה אתם עצמכם ייפיתם את המצב, ע"מ להשתמש במילים שלכם נגדכם. מילים כמו "יותר טוב" או "משתפר מיום ליום" הן אוצר עבור חברות הביטוח.
* שימו לב – ככל שהפציעה והנזק גדולים יותר, חברות הביטוח משקיעות מאמצים רבים יותר בלנסות להוכיח שהפגיעה אינה קשה כפי שמוצגת. לכן היזהרו מחוקרים פרטיים מטעם חברות הביטוח, העוקבים אחר מבוטחים שתובעים את הזכויות שלהם. שימו לב, לא רק הנפגע יהיה תחת מעקב, יש להיערך לשיחות טלפון פוטנציאליות מחוקרים פרטיים גם לבני המשפחה, החברים שלכם וכיו"ב.
* קחו בחשבון, כל פעולה שתבצעו מחוץ לביתכם, ובאופן מצער גם בתוך הבית, עלולה להיות מתועדת באופן מעוות (כפי שהדגמנו, עריכת סרטים וחיתוך צילומים). השתדלו להיות עירניים.
* וטיפ אחרון – עדכנו את עורך הדין שלכם בכל שאלה או מקרה מחשיד.
המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
