מקריסת גשר הירקון ועד אסון הר מירון: תרבות ה"יהיה בסדר"

יום אבל לאומי צוין החל מהבוקר (2.5.2021) ברחבי הארץ, והדגלים הורדו לחצי התורן בכנסת ובבית הנשיא, לאחר ש- 45 בני אדם, ביניהם גם ילדים, מצאו את מותם ויותר מ- 150 בני אדם נפגעו במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), אסון שנודע כ"אסון הר מירון". משרד עו"ד זלצר מבקש להשתתף בצער כל משפחות ההרוגים והפצועים באסון הר מירון, שהמקום ינחם אותם ושלא ידעו עוד צער. ליבנו נחמץ אל מול המראות הקשים שתועדו שסופם כה טראגי.

מדינת ישראל, צעירה ככל שתהיה, כבר ידעה לא מעט אסונות טראגיים מאז הקמתה. עם זאת נדמה שזהו אחד מהאסונות האזרחיים הקשים ביותר בהיסטוריה של המדינה.

כמו מרבית תושבי ישראל, גם אנו התעוררנו בבוקר יום ששי האחרון לידיעות על הטרגדיה שהתרחשה במהלך הילולת ל"ג בעומר בקבר רשב"י בהר מירון, עוברים בין ערוצי הטלוויזיה והפלטפורמות השונות בניסיון לקבל עוד מידע: מה קרה? איך ולמה קרה?

נדמה שעוד בטרם הבנו את ממדי האסון, גופי התקשורת השונים כבר החלו לשאול את אחת השאלות החשובות ביותר – מי אשם במחדל?

כמובן שמדובר בשלב מאד מקדמי והעובדות טרם התבררו עד תום. בשלב זה, איננו יודעים מה בדיוק השתבש באירוע הטראגי בהילולה, אך דבר אחד לא השתנה וברור כשמש. חייבים להפסיק עם תרבות ה"יהיה בסדר".

 

אסון גשר המכבייה – קריסת הגשר מעל הירקון, יולי 1997  

משרד עו"ד זלצר העוסק בייצוג הנפגעים הקשים ביותר, מכיר היטב את השלכות תרבות ה"יהיה בסדר". האסון הטראגי בהר מירון עורר מיד תחושת "דה ז'ה וו" והזכיר את אסון גשר המכבייה, בו ייצגנו את סשה אלטרמן, הנפגעת הקשה ביותר באסון קריסת הגשר. כמונו, רבים חוו תחושת "דה ז'ה וו" כפי שעולה מהתמונות והכתבות ששודרו אתמול (1.5.2021) בחדשות 12N.

4 הרוגים באסון גשר המכביה

אסון גשר המכביה ארע ב- 14.7.1997 כאשר גשר זמני שנבנה לצורך המכביה ה- 15

 

 קרס והתמוטט בעת שצעדו עליו חלק מחברי המשלחת האוסטרית (המשלחת הראשונה) וחברי נבחרת אוסטרליה (המשלחת השניה בסדר אלפבית). רבים מחברי הנבחרת האוסטרלית (שמנתה כ- 400 משתתפים) וכן עשרות חברי המשלחת האוסטרית נפלו אל מי הירקון המזוהמים. באירוע נהרגו ארבעה אנשים ונפצעו 69. בין הפצועים הייתה סשה אלתרמן, הנפגעת הקשה ביותר, שעברה יותר מ-30 ניתוחים ופגיעתה הקשה זכתה להד התקשורתי הרב ביותר באסון זה. משפחתה של סשה (שהיתה אז בת 15 שנים) פנתה למשרדנו ע"מ שנייצג אותה בתביעת הנזיקין. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה והסתיימה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, בסך של כ- 4 מיליון דולר (מעל 16 מיליון ₪ בזמנו).

 

מי אחראי? את מי תובעים?

באסון גשר המכביה הגשנו את תביעת הפיצויים האזרחית כנגד כל המעורבים בארגון המכבייה ובבניית הגשר, ביניהם תנועת מכבי העולמית, תנועת מכבי ישראל, יו"ר הועדה המארגנת של משחקי המכביה, ארגונית (מפיקת האירוע) והגורמים הרלבנטיים מטעמה, המהנדסים, עירית רמת-גן, מהנדס העיר, מדינת ישראל – משטרת ישראל וחברות ביטוח.

אסון הר מירון עדיין טרי וטרם התבררו כלל העובדות. עם זאת, מבדיקה ראשונית מצאנו שדוח מבקר המדינה מ- 2008 כלל חוות דעת על מצב קבר רשב"י במירון וההיערכות לל"ג בעומר. משרד המבקר בדק את התחזוקה והניהול של המתחם כולל ההיערכות לקראת אירועים רבי משתתפים ובכללם אירועי ל"ג בעומר. המבקר בדק מספר גופים: המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בישראל (כפוף למשרד התיירות), רשם התאגידים, נאמני ההקדשות של העדה הספרדית בעיר הקודש צפת ובמירון, משרד התיירות, איגוד ערים לשירותי כבאות גליל עליון המזרחי והגולן, המועצה האזורית מרום הגליל, מע"צ (החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ), המועצה הדתית שבמועצה האזורית מרום הגליל, משרד המשפטים, מגן דוד אדום, רשות העתיקות, החברה הממשלתית לתיירות, חברת אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, משטרת ישראל, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ומשרד הבריאות. נקבע כי ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות מונע הפעלה יעילה ותקינה של המתחם, שרמת התחזוקה שלו נמוכה ומסכנת חיים. המבקר הצביע, בין היתר, על הזנחה, היעדר פיקוח ואכיפה על הבנייה הלא חוקית, היעדר פעולות לתחזוקת המתחם, ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט באופן שמהווה סכנה לציבור. עוד צוין ששירותי הכבאות נתנו בכל שנה אישור זמני לקיים את האירוע בל"ג בעומר. לדעת המבקר המתחם אינו ערוך כנדרש לקליטת המוני האנשים שמגיעים אליו מדי, לעתים עשרות ומאות אלפי מבקרים ויש צורך מיידי בשינוי המצב הקיים והבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים במקום. מאז 2008 ועד האסון ב- 2021, דבר לא נעשה. עמדת משרד מבקר המדינה היא כי בטיפול במתחם קיים כשל מערכתי. גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, בה משתתפים מאות אלפי מבקרים. המחלוקות בין גורמים אלה נמשכות שנים ויוצרות מצב של שיתוק, ולאור מעמדו וחשיבות של האתר לציבור ולנוכח ממצאיה החמורים של חוות הדעת, נדרשת בחינה מקיפה ומהירה של האפשרות למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם ושל השטחים מסביבו לידי גורם מרכזי אחד – מטעם המדינה או גורם אחר בפיקוחה.

לדעת משרד מבקר המדינה דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה בנוגע למתחם קבר רשב"י מסכנת את מאות אלפי המבקרים בו. הומלץ שמשרד התיירות, משרד המדע, התרבות והספורט, משרדי המשפטים והבריאות, המועצה האזורית מרום הגליל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הממונה על המקומות הקדושים, מע"צ והמשטרה ישתפו פעולה, ובנוסף הומלץ למסור את הניהול והתחזוקה של המתחם ושל השטחים מסביבו לידי גורם מרכזי אחד – מטעם המדינה או גורם אחר בפיקוחה.

כאמור, בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע ממצאים באופן חד משמעי, אולם לפחות לכאורה נראה כי כל אחד מהגופים הנזכרים בדו"ח מבקר המדינה נושא באשם, בשיעור זה או אחר, ובראש וראשונה משטרת ישראל אשר אמורה לתת אישור לקונסטרוקציות ולווסת את מספר המגיעים למתחם והמרכז לפיתוח המקומות הקדושים שפועל תחת המשרד לשירותי דת, ומתוקצב מדי שנה עבור אירועי ההילולה ועבור תחזוקה שוטפת של המתחם.

 

חקירות משטרתיות, ועדות חקירה והליכים פליליים

ימים יגידו כיצד המדינה וההיסטוריה ישפטו את אסון הר מירון, אך ניתן לבחון כיצד פעלה המדינה באסון גשר המכביה בכדי לנסות לנחש באופן מושכל, כיצד המדינה תגיב גם הפעם.

מיד לאחר קריסת גשר המכביה נפתחה חקירה משטרתית והוקמה ועדת דותן, ועדה בין-משרדית שמונתה על ידי משרד החינוך ונתנה המלצותיה לעניין המכביה ה- 15. פעולות המשטרה ופעולות ועדת דותן לא עסקו בעניין הפיצויים לנפגעים. עם זאת, כבר בשלב מקדמי המדינה החליטה להקים קרן הלוואות לנפגעים, לשם סיוע מיידי בהוצאות נדרשות מיידיות, בעיקר רפואיות (שלאחר מכן קוזזו מכספי הפיצויים ששולמו לנפגעים).

בשנת 1998 כבר נשמעו דרישות פיצויים לנפגעים. הוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית (ראשית "ועדת גולדמן", ולאחר פיזור הכנסת, ועדה חדשה – "ועדת זנדברג", שלאחר ישיבות ודיונים סיכמה את מסקנותיה ופרסמה דוח מסכם).

במקביל, בשנת 1997 הוגשו כתבי אישום פליליים כנגד חמישה נאשמים: מיכה בר-אילן, המהנדס האחראי להקמת הגשר; יהושע בן עזרא וברוך קרגולה, שהיו קבלני המשנה שבנו את הגשר; אדם מישורי שהיה הקבלן הראשי של הגשר באמצעות חברה שבניהולו (אירגונית) ויורם אייל, יו"ר הוועד המארגן של המכביה.

בהכרעת הדין (17.4.2000), בית המשפט התייחס לתרבות ה"יהיה בסדר" והרשיע את הנאשמים בגרימת מוות וחבלה ברשלנות.

בהמשך (ביום 5.6.2000)  ניתן גזר דינם של הנאשמים, במסגרתו בית המשפט ציין שמטרת הענישה הייתה הטלת עונש משמעותי ומרתיע, שתכליתו להביא לצמצום תופעת הרשלנות ולשמירה על חיי אדם.

באופן מצער, הגורמים האחראיים על מתחם הר מירון לא הפנימו את הערך של שמירת חיי אדם, ולראיה – התוצאות הקטלניות מהאסון שפקד את החוגגים בהילולת ל"ג בעומר.

עיתוי הגשת התביעה המשפטית חשוב. כאשר יש מסקנות של ועדה (אם תוקם), או כשיש הכרעה בהליך פלילי (אם יתקיים), הדבר מקל על ניהול ההליך האזרחי ומחיש את הפיצוי הכספי.

 

התביעות האזרחיות והפיצויים

באסון גשר המכבייה, הגשנו את תביעת הפיצויים בשם סשה אלטרמן ומשפחתה לבית המשפט המחוזי בחיפה. כבר בראשית הדיונים הוחלט על הפרדת שאלת האחריות משאלת הנזק ומתן קדימות לדיון בשאלת הנזק. בדומה לעמדת ועדת החקירה, גם בית המשפט פעל לקידום סיום התיקים, במהירות וביעילות. כאשר התעוררו מחלוקות שונות לאורך הדרך, למשל טענות של חברת ביטוח בדבר העדר כיסוי ביטוחי או בקשות להטלת עיקולים, בית המשפט התערב והמליץ שתושג הבנה לפיה המדינה, תוך השתתפות מתאימה של חלק משאר הנתבעים והמבטחים, תקבל על עצמה לשאת בפיצויים הוגנים "ואפילו נדיבים".

בסופו של דבר המדינה הסכימה לדרישתנו לפצות את סשה בסכום של כ- 4 מליון דולר ארה"ב, והסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק-דין.

ראוי שהמדינה תנהג כך גם ביחס לנפגעי הר מירון ומשפחות ההרוגים באסון.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, והוא אינו מהווה ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקורא אשר נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

 

 

ניתן ליצור איתנו קשר ב- WhatsApp, בטלפון 03-6855959 או באמצעות מילוי הפרטים

מאמרים נוספים

תאונות דרכים עם אופניים וקורקינט

נדיר להסתובב ברחובות ישראל בכלל ותל-אביב בפרט ולא לראות "כמעט תאונה" או אפילו תאונה של ממש, בה מעורבים אופניים חשמליים (או רגילים) או קורקינט חשמלי.
השנה היא שנת 2021 ונדמה שאם לא היה ברור עד עכשיו, הכלים החשמליים כאן בשביל להישאר. הם זולים (יחסית), נוחים, נגישים והגרוע מהכל – מהירים.

ניצחון אדיר למשפחות חללי מינכן באולמפיאדת טוקיו

השבוע הגיעה לסיומה אולימפיאדת טוקיו. זו הייתה האולימפיאדה המוצלחת ביותר בהיסטוריה למשלחת הישראלית, עם שתי מדליות זהב ושתי מדליות ארד. הספורטאים המדהימים שלנו נתנו לנו, הישראלים, סיבה לגאווה. עם זאת, עבור משרדנו הרגע הקסום ביותר של אולימפיאדת טוקיו 2020 הגיע עוד הרבה לפני שלב המדליות וההישגים המרשימים בתחרויות.